|
יקירינו, בני המשפחות השכולות, ראש העיר ירושלים, יושב ראש ארגון יד-לבנים, קהל נכבד,
מדי שנה בשנה אנו נדרשים לזיכרם של אלה שנותרו צעירים, מלאים בשמחת חיים, בתקוות ובאהבות גדולות, אותם שיוותרו לנצח בני עשרים או קצת יותר.
מדי שנה בשנה אנו שבים אל השבילים הפתלתלים בבתי העלמין הצבאיים, סובבים דואבים בין טורי השיש הארוכים שגבו חיינו בארץ הזאת, וחורקים שיניים אל מול המחיר הכבד מנשוא.
מדי שנה בשנה אנו מבטיחים ומתפללים כי יהא זה הקורבן האחרון, ואחר כך שבים וחוקקים בלב כואב שם נוסף באנדרטת הנופלים. והאבן סופגת את שמות הנופלים בשתיקה, עוד שם ועוד חיים שנגדעו באיבם, אך הכאב חד מנשוא, והוא מפלח את הלב כל אימת שאנו נזכרים בדמותם של אלה שלא ישובו.
אלה שלא ישובו - והותירו אחריהם אהבת בתולין בת חודשים. אלה שלא ישובו - וחלומותיהם ומשאלותיהם כבר לא יתגשמו. אלה שלא ישובו - ורק חיוכם מביט, ממוסגר, מפינת החדר, כאילו כל כך קרוב ובעצם רחוק להכאיב.
משה קיסוס שכל את בנו שחר באסון המסוקים בשאר ישוב. וכך כתב האב השכול על הבן שנלקח, והוא בן 21:
"אתה, שנתת לנו חיים, חיוך ואור - לקחת לנו את הכול. ומה אפשר לבקש ממך אלי? לזכור את פניו של בני, החיוך שלא יימחק לעולם, כי זה מה שנותר".
וכל שנותר לנו, שזכינו לחיות ולזכור את המתים, הוא להרכין ראש בכאב, בגאווה ובגעגוע, ולעשות הכול - כאומה, כעם, כיחידים - כדי שמעל מצבות האבן שמלאו שמות לעייפה לא ייחקקו שמותיהם של נופלים נוספים.
גם השנה נוספו, לדאבון לב, שמות חדשים במצבות הלבנות ומשפחות לא מעטות הצטרפו בעל כורחן אל קהל השכול.
אך גם השנה, גם כשנדרשנו לפעילות צבאית מאומצת בגזרות השונות אל מול הטרור השב וגובה באכזריות את קורבנותיו – גם השנה ממשיכה לקנן בליבנו התקווה למחר אחר. מחר שיביא עימו סיכוי, מחר שיביא עימו שלום.
התקווה לשלום אמת עם כל שכנינו הייתה ועודנה נדבך מרכזי ביותר בחיינו בחלקת ארץ רווית דם זו. "כשהצבא יפשוט מדיו, ליבנו יעבור לדום", כתבה נעמי שמר בשירה "מחר", ומי מאיתנו לא מחכה לרגע הזה, ליום הזה, שגם אם מתמהמה - בוא יבוא.
משפחות יקרות, אין במילים מזור, ואין בדברים נחמה. בניכם ובנותיכם שילמו את המחיר היקר מכול אותו מסוגלים חיינו בארץ הזאת לגבות, ואתם הנושאים יום-יום, שעה-שעה, בכאבו הנורא של מחיר זה. בהתקדש יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, אנו מבקשים לאמץ אתכם אל ליבנו, ולייחל יחד לימים טובים, שקטים ובטוחים יותר. ביום זה נישא תפילה להחלמתם המהירה של כל פצועי צה"ל, נחזק את הנכים הנושאים על גופם את מכאובי המלחמה, ונייחל לשובם הביתה של השבויים והנעדרים.
יהי זכרם של רבבות הנופלים צרור בצרור החיים.
|