בוקר טוב לכם ושבוע טוב,

ישיבת הממשלה היום תהיה ארוכה מן הרגיל ועיקרה יוקדש לדיון בהצעה המתגבשת לשינויים המבניים, לרפורמות ולתקציב שנת 2009. אני רוצה שנרשום לפנינו שבשנת 2008 הכלכלה הישראלית הצליחה לעמוד באופן יציב ומרשים בטלטלות שעברו על הכלכלה העולמית, בעיקר על המשקים המערביים אלה שהקשר האינטימי שלנו איתם עלול היה להשפיע על הביצועים של הכלכלה הישראלית.

אנחנו מצפים בשנה הקרובה לתהליכי מיתון בכלכלה העולמית וגם לעליית האינפלציה, שני מרכיבים שעלולים בתנאים מסוימים להשפיע בצורה שאיננו מצפים לה גם על הכלכלה הישראלית. יחד עם זה למרות הטלטלות הללו הציפייה היא ששנת 2008 תסתיים בצמיחה די משמעותית בכלכלה הישראלית, צמיחה שהיא גבוהה יותר מהצמיחה בכל ארצות המערב גם יחד. זה לא דבר מובן מאליו, הוא תוצאה של מדיניות פיסקאלית מאוד מאוזנת ומשמעת מוניטארית שהופעלה לפעמים באילוצים קשים מאוד על ידי האוצר, במידה רבה בגיבוי שלנו כממשלה. השינוי או החידוש שיאפיין את הדיון התקציבי שמתחיל היום ולא יסתיים היום, הוא בכך שמשרד האוצר יציג בפני שרי הממשלה שתי חלופות לאישור התקציב.

כפי שידוע לכולם, אנחנו בשנים האחרונות חרטנו על דגלנו סדר עדיפויות ששם בפסגה את נושאי החינוך, הרווחה והביטחון. היום למשל, אנחנו נאשר על פי הצעת האוצר את דו"ח וועדת דורנר שנותן תוספת של סיוע לניצולי השואה בהיקפים שמצטברים יחד למיליארדי שקלים. שני הנושאים, גם נושא הרווחה וגם נושא החינוך, הם לא רק מרכיבים חברתיים וההבחנה המלאכותית משהו בין נושא הרווחה לבין נושא הביטחון לא מקובלת עליי. שמחתי לשמוע את דברי שר הביטחון בימים האחרונים שאומר שביטחון זה בראש וראשונה חינוך ורווחה. לכן הנושאים הללו ממשיכים לעמוד בראש סדר העדיפויות והם יובאו להכרעת הממשלה.

אני מבקש לומר משהו לשרי הממשלה בראשית הדיון התקציבי. יש שני נושאים מרכזיים ששרי הממשלה מחויבים להם- קודם כל, כל שר שמופקד על משרד מחויב לתקציב שהוא אחראי עליו ולנושאים שעומדים בסדרי העדיפויות של המשרד שהוא מופקד עליו. זאת האחריות הפרטיקולארית של כל שר, האחריות המשרדית שלו, ואני מצפה שכל שר בהחלט ייתן ביטוי לעדיפויות ולנושאים שעומדים על הפרק בתחומים שהוא מופקד עליהם. יש נושא נוסף, והוא האחריות הקולקטיבית המשותפת של כל שרי הממשלה ושל הממשלה כממשלה כלפי הכלכלה הלאומית. זה לא דבר ששרים יכולים להפקיע את האחריות שלהם ממנו. כלומר לא יכול להיות מצב ששר יאמר- אני עוסק רק בענייני משרדי ומה שמעניין אותי זה איך להבטיח מקסימום של תקציב הוצאה למשרד שלי, מה זה יעשה לכלכלה בכלל, זה לא מעניין אותי, זה צריך לעניין את רה"מ או את שר האוצר. אין דבר כזה. גישה כזאת לא מקובלת, וכל שר צריך למצוא את האיזון הנכון בין הדרישות שלו לתקציב משרדו ובין הראייה הכוללת של הצרכים הלאומיים, שהם לא תמיד חופפים ולפעמים מחייבים את ההתאמות הדרושות גם אם פירושו של דבר שלא כל אחד מקבל את המקסימום שהוא היה רוצה. יש מרכיב אחד שאני לא אקבל ואני מודיע לכם שאני לא אקבל. אני לא אקבל עמדות סיעתיות בדיונים על התקציב. זה לא היה מעולם וזה לא יהיה גם הפעם. אין דבר כזה שסיעה כסיעה אומרת זאת עמדת הסיעה, בלי שום קשר לתקציב משרד x, בלי שום קשר לתקציב משרד y, בלי שום קשר לתמונה הכוללת של התקציב הלאומי, אלא לעמדה של המפלגה או של הסיעה כעמדה פוליטית ומפלגתית.

דבר נוסף, אני מתכוון לפעול בכל העוצמה כדי להביא לאישור התקציב בלוח הזמנים כפי שנקבע. בעניין הזה אני שותף מלא לעמדה של שר האוצר. נדמה לי שכל מרכיבי הממשלה בלי שום קשר לתהליכים פוליטיים פנימיים רוצים שהממשלה הזאת תמשיך לכהן. ממשלה שלא מסוגלת לקבל תקציב בלוחות הזמנים שהיא קבעה אותם בעצם מכריזה על חוסר היכולת שלה לתפקד על כל המשמעויות שנגזרות מכך. אני לא אתן לזה יד, אני אפעל בכל הכוח, אני מתכוון למלא את מלוא האחריות הנגזרת מתפקידי כל יום שבו אני ממלא את התפקיד הזה, וזה בוודאי נוגע לנושאי התקציב ולאישורם.

תודה רבה לכם ושבוע טוב.