בוקר טוב לכם,

הממשלה תקדיש את הישיבה היום לדיון בהצעת התקציב לשנת 2009. ההצעה תוצע על ידי שר האוצר ומשרד האוצר. אני רוצה להזכיר שמא מישהו לא זוכר את הנהלים הקבועים לדיונים מן הסוג הזה, רק גורם אחד יכול להציע הצעת תקציב לממשלה לצורך הצבעה והוא משרד האוצר ואין בלתו. אפשר להסכים, אפשר להתנגד, אפשר לחלוק, אבל מי שמציע את הצעת התקציב לממשלה הוא משרד האוצר, ומי שמייצג את משרד האוצר בדיוני הממשלה הוא שר האוצר.

במשך השבוע האחרון דובר לא מעט על החלופות השונות ועל האפשרויות השונות. אין ספק כלל שאילו היו לנו אמצעים בלתי מוגבלים יכולנו כולנו, כל אחד להקצות לעניינים שהוא מגדיר אותם כחשובים את מלוא האמצעים הדרושים וכולנו יכולנו לחגוג חגיגה נעימה מאוד בכל מה שקשור לתקציב המדינה. לא זהו המצב, לא זוהי המציאות, מעולם לא הייתה כמוה, ולכן אנחנו חייבים לנהוג בנושאים האלה באיפוק ובזהירות. אני רוצה מראש להגדיר שני דברים: לא תהיה עלייה בתקרת ההוצאה של הממשלה ולא תהיה עלייה בגודל הגרעון במסגרת הצעת התקציב שעליה נצביע היום. הצעת התקציב שאנחנו נדון בה תובא להצבעה היום. אין לנו כוונה לדחות את הדיונים. ההצבעה תתקיים היום לאחר שנסיים את הדיונים.

אני רוצה להזכיר לשרי הממשלה שיש פער דרמטי בין הנתונים כפי שהם וודאי יוצגו במהלך היום על ידי הממשלה בכל מה שקשור למצב הכלכלי בישראל לבין המצב הכלכלי במשק העולמי. שנת 2009 עלולה להיות שנה קשה מאוד לכלכלה העולמית ויש חשש שאם אנחנו לא ננהג באחריות, באיפוק ובזהירות אז ההישגים האדירים של המשק הישראלי כפי שבאים לידי ביטוי גם בנתוני החציון של שנת 2008 עלולים להתערער, והיציבות שאנחנו השגנו וההתקדמות שאנחנו השגנו בכל התחומים חס וחלילה יתערערו ושכר הסיפוק המיידי של הגדלת ההוצאה עלול להסתיים בהפסד משמעותי ביותר ליציבות הכלכלה הישראלית. אני רוצה לומר כששר האוצר יבחר להציג את הנתונים המדויקים הנכונים בחציון הראשון יתברר שחלק מהצעקנים והברברנים שמדברים על דרמה של מצוקות, מדברים במנותק לחלוטין מהנתונים הכלכליים כפי שהם מוכרים לנו וכפי שהם התגבשו במהלך חצי השנה האחרונה.

אני חושב שאילו היינו מנהלים את הויכוח הציבורי שלנו בקצת פחות צעקות, צעקנות, איומים ואזהרות על ידי גורמים אינטרסנטים מתוך שיקולים פוליטיים ומפלגתיים, הדברים האלה היו יכולים להתנהל אחרת. לפי דעתי הדיון על התקציב הוא דיון שיש בו חילוקי דעות לגיטימיים. מותר לחלוק, מותר להתווכח, אבל בסוף צריך לקבל החלטות. אני שמעתי כמה פעמים במהלך השבוע אזהרות ואיומים פוליטיים ואחרים שהגדירו את הויכוח על התקציב כמעט כמלחמה אטומית בין חלקים שונים של הממשלה. שמחתי לקבל טלפון משר הביטחון שאמר לי שאין שום דבר כזה, אין שום איום להצביע נגד התקציב, יש ויכוח לגיטימי, הויכוח הזה צריך להתברר בלי התניות מוקדמות, בלי אזהרות ובלי אולטימטומים, וכך הוא צריך להתנהל וכך הוא יתנהל וכך אני מאמין שהוא יתנהל גם בישיבת הממשלה הזאת, שבה כאמור בסיומה אנחנו נגיע להכרעות.

דבר אחד צריך להיות ברור: אני לא אתן יד שכלכלת ישראל תהפוך להיות כלי משחק במערכת פוליטית משיקולים מפלגתיים או משיקולים אישיים של אינטרסנטים כאלה או אחרים, במיוחד בשנה שבה בין יתר השיקולים שצריך לקחת אותם בחשבון יכול להיות גם שתהיה מערכת בחירות, ואסור שהכלכלה הישראלית תהיה נתונה למשחקים של פוליטיקות של מערכות בחירות. אני מקווה מאוד שכל השרים ייקחו את הדברים הללו ברצינות המתחייבת.

אני רוצה לומר עוד דבר, אני אומר את זה לשרים ברוח הידידותית ביותר והנכונה ביותר שבה צריך לומר את הדברים. יתנהל היום ויכוח ובויכוח הזה וודאי יהיו קולות שונים, ויכול להיות שיהיו בו גם עמדות שונות וחילוקי דעות שונים עד שהוא יוכרע. משיוכרע הויכוח תהיה עמדת ממשלה, ומי שינהל מאבק נגד עמדת הממשלה לא יוכל להיות שותף כחבר בממשלה הזאת. אני רוצה שהדברים האלו יהיו ברורים לחלוטין.

תודה רבה.