עמוד הבית
      חפש   חיפוש מתקדם
  عربي   |   English
המועצה
נשיאים
ראשי הממשלה
הודעות המועצה
ימי זיכרון
קישורים
צור קשר
חזרה לדף ראשי 
English Version
י"ג באב תרע"ג (16.8.1913) - ד' אדר ב' תשנ"ב (9.3.1992)

תאריכי כהונה:
ד' בתמוז תשל"ז (20.6.1977) - ג' בחשון תשמ"ד (10.10.1983)


מנחם בגין נולד בעיר בריסק (היא ברסט-ליטובסק) בפולין ב-י"ג באב תרע"ג (16 באוגוסט 1913) למשפחה ציונית ענייה. למד ב"חדר", בישיבה, בביה"ס היהודי "תחכמוני", בגימנסיה הממשלתית ובאוניברסיטה בוורשה. בגיל 16 נכבש לרעיונותיו של זאב ז'בוטינסקי והצטרף לבית"ר. ב-1935 סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטת ורשה בתואר "מגיסטר יורי". במקביל היה פעיל מאד בתנועת בית"ר. שימש כמפקד גליל בריסק והיה אחד מתשעת קציני הנציבות של בית"ר בפולין. נודע בתנועה כנואם מוכשר וכתב מאמרים רבים. בגין לא חשש להתווכח עם ז'בוטינסקי וזכה להערכה רבה מצידו. במרס 1939 מינה אותו ז'בוטינסקי לנציב בית"ר בפולין. ב-1939 התחתן עם עליזה ארנולד, שאביה היה ראש המפלגה הרביזיונסטית בדרוהוביץ ונולדו להם שלושה ילדים: זאב בנימין, חסיה ולאה.

בחודשים הראשונים למלחמת העולם השנייה ארגן בגין קבוצות בית"רים לעלייה ארצה. בספטמבר החל בגין במסע מוורשה מזרחה והגיע לוילנה, שהיתה תחת שלטון רוסי. הוא נאסר בספטמבר 1940 ונשלח לסיביר ביוני 1941. כאזרח פולני שוחרר עם אסירים פולנים נוספים, הצטרף לצבא הפולני של גנרל אנדרס, איתו הגיע ארצה ב-1942. בארץ ישראל הוסיף לשרת בצבא אנדרס ובמקביל היה נציב בית"ר בארץ וקיים מגע הדוק עם ארגון האצ"ל. ב-1943 מונה להיות מפקד האצ"ל לאחר יעקב מרידור. תחת פיקודו עשה האצ"ל מספר רב של פעולות, בינהן פיצוץ מלון המלך דוד, הפריצה למבצר עכו בה שוחררו אסירי אצ"ל ולח"י וכיבוש יפו. לאחר קום המדינה הצטרף האצ"ל לצה"ל. בפרשת אוניית האצ"ל "אלטלנה " (יוני 1948), שסירבה למסור לצה"ל את הנשק שהביאה והותקפה בפקודת ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, ציוה בגין על אנשי האונייה שלא להשיב אש כדי שלא תפרוץ מלחמת אחים.

בבחירות לכנסת הראשונה זכתה מפלגתו של בגין, "תנועת החרות מיסודו של האצ"ל", ב-14 מנדטים, מאז היה בגין חבר כנסת במשך 29 שנים. ב-1952 לחם בגין בחריפות נגד הסכם השילומים עם גרמניה. חרות התרחבה לגח"ל (גוש חרות ליברלים) ב-1965. בתקופת מלחמת ששת הימים ב-1967 הקים לוי אשכול ממשלת אחדות לאומית וצירף את בגין ומפלגתו לממשלתו. בגין היה שר ללא תיק במשך 3 שנים, אך פרש ב-1970 יחד עם שרי גח"ל מתוך סירוב לקבל את יוזמת רוג'רס, שהיתה כרוכה בהסכמה להחזרת שטחים.

ב-1973 הוקם הליכוד, שכלל את גח"ל, הרשימה הממלכתית, המרכז החופשי ופעילי ארץ ישראל השלמה. ב-ד' בתמוז תשל"ז (20 ביוני 1977) היה מנחם בגין לראש הממשלה. כעבור שנה וחצי קיימו בגין, סדאת וג'ימי קרטר, נשיא ארצות הברית, ומשלחותיהם, דיונים בקיימפ דיוויד שבארה"ב, שהביאו לאחר חצי שנה, ב-26 במרס 1979, לחתימה בוושינגטון על הסכם שלום עם מצרים. בגין וסדאת קיבלו יחד את פרס נובל לשלום לשנת 1978. ביוני 1981 החליט על תקיפת הכור הגרעיני בעירק. לאחר רצח סדאת ב- 6 באוקטובר 1981 הוסיף בגין לקיים את הסכם פינוי סיני שהסתיים באפריל 1982.

בעקבות ההתנקשות בחיי שגריר ישראל בלונדון פרצה ב-6 ביוני 1982 מלחמת לבנון, המכונה מבצע שלום הגליל. בגין קיווה שהמבצע יהיה בן ימים ספורים ולא יצפין יותר מ-40 ק"מ מגבול ישראל. אך המלחמה ארכה והסתבכה, וההתפתחויות והמחלוקות סביב המלחמה הותירו רישומם על רוחו של בגין. חולשתו הפיסית הגוברת וצערו על מות רעייתו, יחד עם הצהרתו כי יתפטר בגיל 70, הביאו את בגין להכריז על התפטרותו ב-15 בספטמבר 1983, לאחר התפטרותו הסתגר בגין בביתו ולא נתן מעולם הסבר לצעדו זה.

מנחם בגין נפטר ב-ד' באדר ב' תשנ"ב (9 במרס 1992). בגין כתב מאות מאמרים וארבעה ספרים: "המרד" (1951), "השקפת חיים והשקפה לאומית" (1952), "לילות לבנים" (1953) "כתבים במחתרת" (א'-ד', 1961).

מרכז מנחם בגין

כל הזכויות שמורות