האגף לתכנון מדיניות עוסק בימים אלה במספר נושאים, חלקם בתחום החברה וחלקם בתחום הממשל. כאן תוכלו לסקור את הנושאים השונים שעל שולחן האגף, ולקבל מידע נוסף על כל אחד מהנושאים בהתאם לצורך ולעניין. בעמודים הייעודיים לכל אחד מהנושאים הנסקרים מופיעים גם שמות אנשי האגף העוסקים בנושא, איתם ניתן ליצור קשר ישירות.


   האגף לתכנון מדיניות מוביל ומרכז את פעולת משרד ראש הממשלה ביחס לרפורמה בנושא התכנון הבניה. בכלל זה את אחראי האגף על התיאום והשיתוף בין גופי המטה העוסקים ברפורמה זו בשלטון המרכזי, ומרכז דיוני היוועצות רבים עם בעלי עניין שונים.


האגף לתכנון מדיניות הוביל זו השנה הרביעית את התהליך הכלל ממשלתי של הכנת תוכניות העבודה המסתיים בכנס המנכ"לים השנתי.  תוכניות העבודה השנתיות נבנו לפי המתודולוגיה שהותוותה במדריך התכנון הממשלתי, המכוון להשגת תפוקות ותוצאות.


בעקבות הגשת דו"ח ועדת גולדברג להסדרת התיישבות הבדווים בנגב לשר הבינוי והשיכון, הוביל האגף עבודת מטה שפירטה את קווי המתאר של המדיניות המוצעת, מידת ישימותה והשלכותיה על החברה הבדווית ועל המדינה והחברה בישראל. בהמשך לכך, החליטה הממשלה על הקמת צוות יישום בין-משרדי, אשר יגיש לממשלה מתווה להסדרת התיישבות הבדווים בנגב.


החל מחודש ינואר 2009, החלו משרדי הממשלה להשתמש בתבנית החדשה להגשת הצעות החלטה לאישור הממשלה, כחלק מההחלטה שחייבה קביעת מדדי הצלחה בני-מעקב בהצעות. במסגרת זו, הוביל האגף מהלך רחב להטמעת התפיסה במשרדי הממשלה וגיבש ערכת הדרכה אישית לכתיבת החלטות ולקביעת מדדי תוצאה.


באחרונה השלים האגף, בשיתוף מינהל הרכש הממשלתי ביחידת החשב הכללי, מכרז כלל ממשלתי להטמעת תרבות ותהליכי עבודה של תכנון, מדידה ובקרה במשרדי הממשלה. שמונה החברות שנבחרו פועלות בימים אלה על פי שיטת עבודה ומילון מושגים אחיד, על מנת לסייע לגורמי המטה במשרדי הממשלה בתהליך מוגבל בזמן.


בד בבד עם המכרז לחברות מלוות, מימוש "מעגל התכנון השנתי" והמהלך לשינוי תבנית הצעות ההחלטה לממשלה, פועל האגף לחיזוק יכולות תכנון בתוך המשרדים. יחד עם נציבות שירות המדינה, מגובשים הסדרים להקמתם ולהעצמתם של אגפי מדיניות משרדיים. מספר משרדי ממשלה, ביניהם החינוך, המשפטים, הפנים והחוץ כבר החלו בתהליך שכזה.


במסגרת תהליך ההצטרפות לארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, האגף מוביל את הוועדה העוסקת בהיבטי מינהל ציבורי ומשילות. במסגרת זו, נבחנת ישראל בין היתר על דרך הטיפול ברפורמות ברגולציה, מידת שיתוף הציבור בקבלת החלטות, רמת הקדמה הטכנולוגית בממשלה ואיכות הכלים להבטחת יושרה, שקיפות ואחריותיות במגזר הציבורי. 


משרד ראש הממשלה פועל, בשיתוף שורת משרדים נוספים, להקמתן של מסגרות לשיח תלת-מגזרי ברמה הלאומית וברמה המשרדית. לקראת תחילת פעילות השולחן העגון המכונן, גובש "מסמך מסגרת ראשון" ובו "כללי המשחק" שנועדו להבטיח שותפות ושוויוניות בניהול השיח. לאחר המפגש הראשון שנערך ביולי 2008, ממשיך האגף במהלך לבניית יסודות השיח והרחבתו.


בעקבות החלטת ממשלה 3190 והשיח המתקיים בשולחן העגול, אשר הוכיח עצמו בעיתות משבר, ישנו ניסיון ממשלתי לעבור ולהנחיל תודעה של תרבות שיתוף של ארגוני חברה אזרחית בתהליכי קבלת החלטות. שיתוף ארגונים בתהליך קבלת החלטות יכול לכלול רמות שיתוף שונות כגון שימוע, משקיפים, היוועצות ושיתוף מראשית הדרך, זאת על אף שההחלטה בסופו של דבר בכל שלב הינה של הממשלה.


בטרם מלא שנה לפעילותו של השולחן העגול, עמדו לפתחו שני אתגרים מרכזיים: האחד המשבר הכלכלי הגלובלי ואחר המערכה הביטחונית בדרום במהלך מבצע עופרת יצוקה. התמודדות השולחן אל מול אתגרים אלו, הביאו לחיזוק השיח במסגרת השולחן העגול ולבניית יחסי אמון משמעותיים בין הממשלה לבין ארגוני החברה האזרחית.  


בהתאם להחלטת הממשלה ערך האגף לתכנון מדיניות בשיתוף עם נציבות שירות המדינה, במהלך חודש ספטמבר 2009, השתלמות למנהלים הכלליים הנכנסים (קישור ללוז ההשתלמות) של משרדי הממשלה.