א. התייחסות ראש הממשלה לדו"ח וינוגרד
ב. סקירה מפי ראש השב"כ
ג. סוגיית הטיפול בילדים ונוער בסיכון
ד. הקמת יישוב חדש באזור עירון
ה. העסקת עובדים זרים בענף החקלאות
ו. מינוי מוהל כללי של המשרד לפיתוח הנגב והגליל
ז. מינויים בשירות החוץ
ח. מינוי מ"מ קבוע ליו"ר ועדת מל"ח עליונה
ט. הצעת חוק - שילוב עולים במערכת החינוך
י. אישור עקרוני - טיוטת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה


א. בפתח ישיבת הממשלה התייחס ראש הממשלה לדו"ח וינוגרד.
ראש הממשלה אמר:

"ביום רביעי הוגש לי ולשר הביטחון דו"ח ועדת וינוגרד הסופי. במהלך הימים שחלפו מאז, קראתי את הדו"ח המלא כולל חלקיו הסודיים שלא התפרסמו בציבור. מדובר בדו"ח קשה ונוקב שמצביע על שורה של ליקויים וכשלים, במערכות שונות, הן בדרג המדיני והן בדרג הביטחוני . בצד הליקויים מציין הדו"ח גם הישגים ומתוכם בחרתי לציין את גילויי הגבורה של חיילים ומפקדים, בסדיר ובמילואים, אשר הפגינו אומץ והקרבה בלתי רגילים בשדה הקרב.

 
הוריתי לאנשי משרדי לנתח את הדו"ח ובעיקר את המשמעויות האופרטיביות הנגזרות ממנו לשם הצגת הניתוח בפני מליאת הממשלה בישיבתה הבאה. כמו כן בעקבות הדיון שיערך בממשלה, בכוונתי לכנס את ועדת השרים לעניין יישום הדו"ח לדון ולקבל החלטות גם באשר לחלקו השני.

דו"ח וינוגרד השני אינו מקור של שמחה - רחוק מזה. הוא לא עורר שמחה אצלי או אצל כל אחד מאנשיי עם קבלתו והוא אינו מעורר שמחה כעת. הדו"ח הוא כן מקור לבחינה עצמית ולתיקון, מהיר, יסודי וענייני של הליקויים שעליהם הוא מצביע. אני לא אתן לו לשקוע במדמנה הפוליטית שלנו. מדובר בליקויים ובפערים שחובה עלינו לטפל בהם כי הדבר בנפשנו – והממשלה הזאת בהרכבה המאוזן והנכון היא היחידה שתדע להציב את הנושאים העולים מן הדו"ח על סדר היום ולפעול בנושא. זו הדרך הראויה והנכונה להתייחס לדו"ח וכך בכוונתנו לעשות.

אני יודע שהדו"ח ועוד לפני כן אירועי המלחמה היו גם מקור לתהליך לימוד ושיפור עמוק ומורכב שנערך גם בצבא. אמרתי עם קבלת הדו"ח ואני חוזר על הדברים כעת : יש לי אמון מלא בצה"ל במפקדיו ובחייליו. הצבא לא המתין לדו"ח וינוגרד הסופי והחל בשורה של פעילויות לשם יישום לקחיו מן המלחמה. צה"ל של ינואר 2008 הוא צבא טוב יותר, מאומן יותר, מצויד יותר, וכזה שידע להביא קבלות מוכחות על השיפורים שנעשו בו בתקופה שחלפה מאז המלחמה."

ב. ראש השב"כ סקר בפני הממשלה את האירועים הביטחוניים השוטפים שאירעו בזמן האחרון לרבות המצב שנוצר בגבול רצועת עזה- מצרים והשלכותיו האפשריות.

ג. כמו-כן דנה הממשלה בישיבתה היום בסוגיית הטיפול בנוער בסיכון. לעניין זה החליטה הממשלה בהמשך להחלטה מיום 12 בספטמבר 2006, בנושא אימוץ דין וחשבון הוועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ונוער בסיכון ובמצוקה, ובהמשך לסיכום בין משרד ראש הממשלה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד האוצר –
א. לקבוע כי לתוכנית התקציבית לטיפול בנוער בסיכון בתקציב משרד הרווחה והשירותים החברתיים ייווספו לבסיס התקציב, בשנים 2008 עד 2013, הסכומים שלהלן:
(1) לשנת 2008 – 5 מליון שקלים חדשים;
(2) לשנת 2009 – 85 מליון שקלים חדשים;
(3) לשנת 2010 – 65 מליון שקלים חדשים;
(4) לשנת 2011 – 35 מליון שקלים חדשים;
(5) לשנת 2012 – 35 מליון שקלים חדשים;
(6) לשנת 2013 – 30 מליון שקלים חדשים.
ב. תקציב זה יחולק לתוכנית לילדים ונוער בסיכון (יישום דו"ח שמיד), לסידורים קהילתיים וסידורים חוץ ביתיים.

בהמשך להחלטת הממשלה מס. 235 (חק/113) מיום 3.7.2006 בעניין הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 17)(מסגרת חוץ ביתית לקטין נזקק), התשס"ו- 2005, לקבוע כי הממשלה כי תתמוך בקריאה שניה ושלישית בהצעת החוק בנוסח שאושר בקריאה ראשונה, בכפוף לתיקונים הבאים:
א. בחוק יובהר כי אספקת מסגרת חוץ ביתית לפי הוראות החוק, תיעשה בהתאם לצווי בית משפט או על פי שיקול דעת מקצועי של ועדת החלטה, ובמסגרת התקציב שיקבע בתקנה ייעודית בחוק תקציב שנתי כמשמעו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה- 1985.
ב. בחוק ייקבע כי המגבלה האמורה בפסקה א לא תחול על -
1. רשימה של מצבי סיכון חריפים שבהם חלופה של טיפול בקהילה אינה אפשרית;
2. החלטות של בית משפט.
ג. בחוק תיקבע השתתפות רשויות מקומיות והורים בהתאם למקובל בשירותי הרווחה.

משרד הרווחה והשירותים החברתיים מפעיל מזה מספר שנים מדיניות של "עם הפנים לקהילה" השואפת לאפשר לאוכלוסיות חלשות בכלל ולילדים בסיכון בפרט להמשיך לחיות במסגרת הקהילה ולא במסגרות חוץ ביתיות. המשרד מבקש להמשיך ולחזק מגמה זו, המבוססת על הגישות המקצועיות החדשניות והמקובלות בקרב מומחים בארץ ובעולם. לצד ההכרה בעדיפות של הטיפול בקהילה ובצורך לעשות מאמצים על מנת לספקו באופן הולם ובהתאם לצורכי הילד ומשפחתו, מכיר המשרד בכך שיהיו ילדים שצורכיהם ומצבם יחייבו טיפול חוץ ביתי לטווח קצר או ארוך והוא מחוייב להבטיח טיפול זה עבורם.

בשנת 2004 החל משרד הרווחה והשירותים החברתיים ביישום מדיניות "עם הפנים לקהילה". מדיניות "עם הפנים לקהילה" בוחנת את משך השהות מחוץ לבית אחרי 4 שנים (למעט עבור ילדים במצבים מיוחדים המחייבים סידור חוץ ביתי לטווח ארוך יותר) ובו בזמן, מאפשרת למחלקות לשירותים חברתיים להמיר עד 20% מהתקציבים המיועדים להשמה מחוץ לבית ולעשות בהם שימוש לפיתוח שירותים בקהילה. מאז תחילת הפעלתה של המדיניות בחרו מרבית המחלקות לשירותים חברתיים לקחת חלק במדיניות ולהפנות תקציבים שיועדו לסידורים חוץ ביתיים לפיתוח שירותים מבוססי קהילה. מאז תחילת המדיניות פחת היקף הילדים בסידורים חוץ ביתיים בכ- 1035 (בעיקר מקרב ילדים עם בעיות מורכבות פחות). סכום של כ- 50 מלש"ח הופנה לפיתוח שירותים בקהילה עבור הילדים בסיכון לרבות כ-26,000 יחידות שירות נוספות עבור ילדים בסיכון והוריהם.  הפניית המשאבים לקהילה אפשרה גם הפניית משאבים רבים יותר לילדים בגיל הרך ולשירותים המיועדים להורים ולחיזוק המשפחה. יחד עם זאת, למרות השימוש היעיל והמועיל המותאם יותר במשאבים שנוצרו מהתוכנית, עדיין נותרו ילדים רבים במצבי סיכון בקהילה הזקוקים לשירותים ואינם מקבלים אותם. המשרד מחויב במציאת האיזון הנכון, כך שהעברת המשאבים לשירותים בקהילה לא תיצור מחסור במשאבים עבור ילדים במצבי סיכון קשים, אשר זקוקים לסידור חוץ ביתי לטווח קצר או ארוך.

ביום ה- 12 לספטמבר 2006 החליטה הממשלה לאמץ את עיקרי המלצות הועדה לטיפול בילדים ובני נוער בסיכון. הועדה מונתה על ידי ראש הממשלה ושר הרווחה.  המלצות הועדה עולות בקנה אחד עם מדיניות "עם הפנים לקהילה" ומביאות לידי ביטוי את הצורך לשנות את סדרי העדיפויות ולהפנות משאבים רבים יותר לשירותים בקהילה, לשירותים למשפחות, לילדים בגיל הרך ולפעולות מניעה. ההמלצות מביאות לידי ביטוי גם את החשיבות של מתן שיקול דעת מקצועי לרשות המקומית לבחור ולתכנן את השירותים לילדים בסיכון בהתאם לצרכים ולכוחות המקומיים. תוכנית זו הינה תוכנית בינמשרדית אשר משתתפים בה 6 משרדי ממשלה: חינוך, בריאות, קליטה, ביטחון פנים, תמ"ת ורווחה ושירותים חברתיים. התוכנית תכלול מנגנוני בקרה, מחקר ולימוד ותקיף, בשלב הראשון  ב- 58 יישובים (40% מכלל הילדים בסיכון במדינת ישראל).
התוכנית הלאומית הבין משרדית לילדים ולנוער בסיכון, תאפשר תוספת משאבים ומתן מענים במסגרת רב ארגונית לילדים ולנוער בסיכון באותן רשויות בהן תפעל ותאפשר מתן מענה מקיף והולם יותר מזה הקיים כיום לילדים אלה. יחד עם  זאת, תוכנית זו נמצאת בתחילת דרכה והרחבתה תבחן לאור מנגנוני הבקרה, הלימוד והמחקר המהווים חלק בלתי נפרד ממנה. על מנת להבטיח הפעלה של התוכנית למשך פרק זמן משמעותי המאפשר למידה, כוללת החלטה זו את תקצוב התוכנית במהלך 5 שנים בהיקף שהומלץ. התוכנית תופעל בהתאם להחלטות הועדה הבין משרדית העומדת בראש התוכנית ומינהלת התוכנית.
 
ד. עוד דנה הממשלה בעניין הקמת יישוב חדש, והחליטה:  

1. להקים יישוב קהילתי - דתי חדש באזור עירון; בעדיפות למקום הנוכחי.
2. להטיל על יו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבניה להביא את נושא הקמת היישוב, כאמור בסעיף 1 , לדיון לפני המועצה הארצית, באחת מישיבותיה הקרובות, לצורך בחינת מגוון ההיבטים התכנוניים והיבטים נוספים הכרוכים בהם, ולגיבוש המלצתה בנושא והגשתה לממשלה בתוך כחודשיים, זאת במסגרת תפקידה לייעץ לממשלה, על פי סעיף 2 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ובהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 1.1800.
3. להטיל על משרד האוצר להגיש לממשלה התייחסות בהיבט הכלכלי - תקציבי הכרוך בנושא, בתוך המועד האמור.

הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, בדצמבר 2004, בדבר נוהל קבלת החלטה בנושא הקמת יישובים חדשים, קובעת כי החלטה על הקמת יישוב חדש היא עניין שבמדיניות, ובעלת השלכות רחבות על היבטים שבאחריות משרדי ממשלה רבים, ועל כן מן הראוי כי תתקבל על ידי הממשלה או ועדת שרים מטעמה. עם זאת, לאור מורכבות ההחלטה על הקמת יישוב חדש, ונוכח הסמכויות הנתונות בעניין זה לגורמים נוספים, שאותם הממשלה לא נועדה להחליף (כגון מוסדות התכנון ומינהל מקרקעי ישראל), החלטת ממשלה כאמור חייבת להתבסס על עבודת מטה מקצועית בשיתוף כל הגורמים הנוגעים בדבר. עבודת מטה זו צריכה לכלול התייחסות למדיניות התכנון הכוללת, לחלופות האפשריות, ולמגוון ההיבטים הכרוכים בהקמת יישוב, ובהם היבטים תקציביים, תשתיתיים, סביבתיים, תעסוקתיים וחברתיים.
במסגרת זו, יש להניח לפני הממשלה את המלצת המועצה הארצית, ביחס להיבטים התכנוניים וכל הכרוך בהם, וכן התייחסות בהיבט הכלכלי - תקציבי, בדרך כלל מטעם משרד האוצר.

ה.  הממשלה דנה בישיבתה היום בעניין העסקת עובדים זרים בענף החקלאות. הממשלה החליטה:-
1. להעמיד את המכסה המרבית של העובדים הזרים לענף החקלאות לשנת 2008 על  26,000 עובדים זרים, וזאת בנוסף למכסה המיוחדת של עובדים זרים לעידוד היצוא החקלאי לפי החלטות ממשלה מספר 1000 מיום 7.1.07 ומספר 1537 מיום 1.4.07.
2. להנחות את הממונה על יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, להקצות לחקלאים תושבי ישובי אזור עוטף עזה ולחקלאים המעבדים שטחים חקלאיים המצויים באזור עוטף עזה, והעומדים בכל יתר התנאים שנקבעו לצורך זכאות להתרים בענף, תוספת של עד 15% עובדים זרים, וזאת בגין השטחים המעובדים על ידם באזור עוטף עזה. תוספת זו תבוא מתוך מכסת העובדים הזרים הכוללת בענף החקלאות כאמור לעיל, אך לא מתוך תוספת המכסה שנקבעה בהחלטת ממשלה מס 1537 הנ"ל, שעניינה עידוד היצוא החקלאי.
בהחלטה זו - "אזור עוטף עזה" כפי שנקבע בהתאם להחלטת ממשלה מס'  2173  מיום 4.7.04 כפי שתוקנה בהחלטת ממשלה מס' 2341 מיום 1.8.04.
3. בהמשך להחלטת ממשלה מספר 447 מיום 12.9.06, שעניינה שינוי שיטת ההעסקה של עובדים זרים בענף החקלאות, כפי שתוקנה בהחלטת ממשלה מספר 2211 מיום 12.8.07, ולאור הצורך בהיערכויות נוספות לצורך יישום השיטה החדשה שנקבעה בהחלטת ממשלה מס' 447, לקבוע כי השיטה החדשה להעסקת עובדים זרים בענף החקלאות תופעל לא יאוחר מיום 1.9.08, וזאת במקום המועד שנקבע בהחלטה מס' 2211 הנ"ל.
4. תוקף החלטה זו עד ליום 31.12.2008. הצורך בהארכת תוקפה ייבחן מחדש לקראת תום מועד זה בהתאם לנסיבות.

• הוחלט כאמור להעמיד את המכסה המרבית של העובדים הזרים לענף החקלאות לשנת 2008 על  26,000 עובדים זרים, כפי שהיתה בשנת 2007, וזאת מבלי לפגוע במכסה המיוחדת הנוספת לצורך עידוד היצוא החקלאי, אשר נקבעה לשנים 2009-2007.
• בדו"ח הועדה לבחינת היקף העסקת זרים במשק הישראלי משנת 2001 (דו"ח בוכריס), שמונתה על ידי שר העבודה והרווחה, דאז, נקבע עיקרון, לפיו תינתן עדיפות בהקצאה היתרים להעסקת עובדים זרים בחקלאות לאזורי התיישבות מרוחקים שאין להם אלטרנטיבות: ערבה, יישובי ניצנה, בשיעור שיתבטא בתוספת של לפחות 30%, וביישובי הגדר בשיעור של לפחות 15% "מעל להקצאה בפועל לאותם גידולים באזורים אחרים".
העיקרון הנ"ל בא לידי ביטוי גם במסגרת החלטת ממשלה מס' 1537, מיום 1.4.07, שאימצה את המלצות הוועדה בראשות מנכ"ל משרד רוה"מ, מר רענן דינור, לעידוד היצוא החקלאי. בהתאם להמלצות הועדה נקבע מדרג של אזורי עדיפות ברחבי הארץ.
כידוע, באזור עוטף עזה שוררת כיום מציאות בטחונית קשה ביותר. עקב כך, קיים שם מחסור חמור בעובדים בענפי החקלאות. מחסור זה משפיע באופן קשה על הגורמים החקלאים הפעילים באזור שכן חלק בלתי מבוטל מהם מתפרנס מפעילות חקלאית של גידולים צמחיים (בשונה מענפי בע"ח), שהם עתירי עבודה, במיוחד בשל הצורך בידיים עובדות לשם ביצוע קטיף בגידולי הירקות, הפרחים, גידולי שדה והדרים.
נוכח האמור לעיל, הוחלט להקל על החקלאים שלהם קרקעות באזור עוטף עזה באופן שמכסת העובדים הזרים לה הם זכאים תוגדל בלא יותר מ- 15%. יצוין כי בכך יושווה מצבם של חקלאים אלו לחקלאים הפעילים באזור קו העימות בצפון.

ו. בהתאם לסעיף 12 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, מינתה הממשלה את הגברת אורלי יחזקאל לתפקיד המנהלת הכללית של המשרד לפיתוח הנגב והגליל.
 הגברת יחזקאל משמשת היום בתפקיד ממלאת מקום המנהל הכללי של המשרד לפיתוח הנגב והגליל.

ז. הממשלה אישרה מינויים בשירות החוץ.

ח. הממשלה החליטה לאשר בהתאם לסעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, ועל-פי הצעת שר הביטחון, את מינוי אבי בכר, לממלא מקום קבוע ליושב ראש ועדת מל"ח עליונה, החל מיום כ"ז בשבט התשס"ח, 3 בפברואר 2008.
 בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, מינוי ממלא מקום קבוע ליושב ראש ועדת מל"ח עליונה, טעון אישור הממשלה.

ט. הממשלה דנה בענין קביעת עמדה לגבי הצעת חוק שילוב עולים במערכת החינוך, התשס"ז-2007 של חה"כ אלכס מילר והחליטה, כי עליה להתנגד להצעת החוק.

י. הממשלה החליטה לאשר את עקרונות טיוטת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשס"ח-2008; ולהסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק לאשר את נוסח טיוטת החוק על דעת הממשלה.

ולהסמיך את שר התעשייה, המסחר והתעסוקה ושר האוצר לבחון את החלת החוק לעניין אחריות מזמין שירות על ענפים נוספים על אלה שהצעת החוק המוצעת חלה עליהם (שמירה, ניקיון והסעדה).
ביום 6 באפריל 2006 מינה המנהל הכללי של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לשעבר, מר רענן דינור, ועדת היגוי לנושא אכיפת חוקי עבודה (להלן – הוועדה). הוועדה מונתה בהסכמת הממונה על התקציבים במשרד האוצר וראשי לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים - בשמם של כ- 11 ארגוני מעבידים והסתדרות העובדים הכללית החדשה, וזאת לאור הפרות חוזרות ונשנות על הוראות חוקי עבודה ותוך תפיסה הדדית כי "אכיפה יעילה של שכר וזכויות סוציאליות, היא דרך  ראויה להילחם במימדי העוני שרק גדלים עם השנים ולטפל בתופעה הקשה עליה מצביע דוח העוני לפיה עובדים מצויים מתחת לקו העוני" (דו"ח הועדה 2007).
עיקרן של המלצות הוועדה, באות לידי יישום בחוק המוצע.
ההמלצות של הוועדה אשר דרשו תיקוני חקיקה נועדו להגביר את האכיפה של חוקי עבודה על ידי שני מהלכים עיקריים:-
א) הנהגת הליך מינהלי של הטלת עיצום כספי בשל הפרות חוקי העבודה, בצד האחריות האזרחית והפלילית הקיימת כיום;
ב) הטלת אחריות אזרחית, מינהלית ופלילית על מזמיני שירות, לשם הבטחת תנאי העבודה של עובדי הקבלנים המועסקים אצלם, לרבות בדרך של קביעה בחוק של תנאים מחייבים בחוזה בין מזמין השירות לבין הקבלן המעביד.