א. התייחסות ראש הממשלה לירי על שדרות ועל יישובי עוטף עזה
ב. סקירות ביטחוניות מפי שר הביטחון
ג. דיון בדו"ח ועדת וינוגרד
ד. עלות סל שירותי הבריאות לשנים 2008 עד 2010
ה. אישור טיוטת חוק המכר (דירות)
ו. הארכת מינוי מנהל רשות המיסים בישראל

א. בפתח הישיבה התייחס ראש הממשלה לירי שהיה בסוף השבוע החולף על שדרות ועל יישובי עוטף עזה.
ראש הממשלה אמר:

"בסוף השבוע האחרון שוב הותקפו יישובי עוטף עזה ושדרות בעשרות טילים וברקטות. ההתקפה באה בעקבות שורה של הצלחות מבצעיות שהיו לכוחותינו בשבוע שעבר שבמהלכן נהרגו למעלה מעשרים מחבלים, אנשי חמאס וג'יהאד איסלאמי. בסך הכל נהרגו בחודשיים האחרונים למעלה מ- 200 מחבלים והפגיעה בארגוני הטרור הפועלים ברצועה היא קשה.
אני מודע לכך שגם בקרב תושבי יישובי עוטף עזה התחושה היא קשה. פציעתם הקשה אתמול של האחים למשפחת טוויטו, אושר בן השמונה ורמי בן ה-19, וגילויי השמחה שהפגינו ארגוני המחבלים בעזה לנוכח הפגיעה בהם, רק מוכיחה מול איזה אויב אנו מתמודדים, השמח בקטיעת רגלו של ילד בן שמונה.
התמונות קשות, קורעות את הלב, מעלות חימה וזעם. אבל אני חוזר ומדגיש: אל לנו להפוך את הזעם לתוכנית פעולה. צה"ל וכוחות הביטחון פועלים כל הזמן ברצועת עזה, מאתרים ופוגעים באלו שפוגעים בנו. הפעולות הן נקודתיות, ממוקדות, כי אנו, שלא כמו ארגוני הטרור הנפשעים שמולם אנו נלחמים – לא רוצים לפגוע בחפים מפשע. אני שב ואומר: אלו הפוגעים בנו – ייפגעו בעצמם. הם לא יתחמקו.

הבוקר קיימתי התייעצות ביטחונית עם שר הביטחון, הרמטכ"ל ושרות הביטחון הכללי. תושבי שדרות ועוטף עזה זכאים לתשובות - אני מזדהה לחלוטין עם תחושת הכאב והתסכול שלהם. הממשלה הזאת שוקדת על שורה של פתרונות במגוון דרכים ותחומים החל במיגון, עבור במערכות להשמדת טילים, סנקציות שלטוניות על החמאס וכלה בפעילות מבצעית ענפה ואינטנסיבית. אנחנו נביא את התשובות – כי זו חובתנו וזו האחריות המוטלת עלינו. זה לא ייקח יום ולא יומיים אבל זה יקרה".
 
ב. שר הביטחון סקר עניינים ביטחוניים שוטפים תוך התייחסות לפעילות של  מערכת הביטחון אל מול גורמי הטרור הפלסטינאי.

ג. היושב-ראש בפועל של המועצה לביטחון לאומי מר דני ארדיטי, הציג בפני הממשלה את המלצותיה של הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון 2006 (ועדת וינוגרד). הממשלה קיימה דיון בנושא שבמסגרתו ציין ראש הממשלה כי "הדו"ח האמור הוא רציני, מקיף ונעשה בקפידה – תוך בחינת מרכיבים רבים, וכי ההתיחסות לדו"ח זה תהיה בהתאם - באופן יסודי ורציני. הממשלה תקדיש עוד זמן רב על מנת לוודא שהלקחים מופקים וכל הדרוש תיקון אכן יתוקן". בתום הדיון החליטה הממשלה כדלקמן:-     

מחליטים:

בהתיייחס להמלצות הדו"ח הסופי של ועדת הבדיקה הממשלתית לבירור ההיערכות וההתנהלות של הדרג המדיני ומערכת הביטחון בנוגע למכלול ההיבטים של המערכה בצפון שהחלה ביום 12.7.2006, מלחמת לבנון השנייה (בראשות השופט בדימוס אליהו וינוגרד):-

הדו"ח הסופי של ועדת הבדיקה, בראשות כבוד השופט (בדימוס) ד"ר אליהו וינוגרד (להלן: "ועדת וינוגרד"), אשר מונתה על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון, על פי החלטת הממשלה מס' 525 מיום 17.9.2006 – נמסר לראש הממשלה ולשר הביטחון ביום 30.1.2008;

על פי סעיף 8א(ה) לחוק הממשלה, התשס"א-2001 (להלן: "חוק הממשלה"), הגישה הוועדה את הדו"ח הסופי לשרים הממנים – ראש הממשלה ושר הביטחון, אשר מביאים את הדו"ח בפני הממשלה:-

1. בהתאם לסעיף 8א(ה) לחוק הממשלה, לרשום כי הונח בפניה הדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד;

2. לאמץ את עיקרי הדו"ח ולפעול ליישום ההמלצות הקבועות בו במהירות ומתוך הכרה בחשיבותו העליונה;

3. ועדת השרים שהוקמה למעקב אחר תהליך יישום המלצות הדו"ח החלקי על פי החלטת הממשלה מס' 1609 מיום 2.5.2007, תבחן את אופן יישום המלצות הדו"ח הסופי, בהרכב כמפורט להלן:

א. ראש הממשלה – אהוד אולמרט – יו"ר

ב. ממלאת מקום ראש הממשלה ושרת החוץ – ציפי לבני

ג. המשנה לראש הממשלה – חיים רמון

ד. סגן ראש הממשלה ושר הביטחון – אהוד ברק

ה. סגן ראש הממשלה ושר התעשייה המסחר והתעסוקה – אלי ישי

ו. סגן ראש הממשלה ושר התחבורה והבטיחות בדרכים – שאול מופז

ז. שר האוצר – רוני בר-און

ח. השר לביטחון פנים – אבי דיכטר

ט. שר התשתיות הלאומיות - בנימין בן-אליעזר

י. השר רפאל איתן

יא. השר עמי איילון

 
4. ועדת השרים תדווח באופן שוטף למליאת הממשלה.

5. המועצה לביטחון לאומי תשמש גוף המטה של ועדת השרים. 

6. הממשלה מודה לחברי ועדת וינוגרד ומביעה את הערכתה על עבודתם המקיפה והיסודית בגיבוש הדו"ח הסופי.

ד.  המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה, רענן דינור, השר לקליטת העלייה, יעקב אדרי וראש האגף לתכנון ומדיניות במשרד ראש הממשלה, אהוד פראוור, הציגו בפני הממשלה תכנית חומש לשיפור קליטת בני העדה האתיופית. בדברי הפתיחה אמר ראש הממשלה: "ראוי מאוד להדגיש כי בנייתה של התוכנית נעשה בשיתוף פעולה מלא של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ובשיתוף מלא עם מטה המאבק לשוויון חברתי למען יהודי אתיופיה ולאחר עבודות מחקר מקיפות בתחום הרווחה, החינוך והתעסוקה, אשר היוו בסיס לבנייתה. אני רוצה להודות לכל מי שפעל לבניית תוכנית זו.

בין מטרותיה העיקריות של התוכנית: קידום יכולתם של צעירים, בני העדה האתיופית, להשתלב בתעסוקה ובמוסדות להשכלה גבוהה, וכן לאפשר להם לרכוש דיור הולם ביישובים מבוססים – כל זאת, באמצעות הגדלת הסיוע הכספי הניתן להם. עם זאת, חשוב לציין כי אין כאן "קצבאות חינם" כי אם תוכנית שתעניק להם כלים לעתיד טוב יותר, ותכשיר אותם למקצועות שונים.

השנה תתוקצב התוכנית ב – 82 מיליון שקל, ובשנים הבאות יתווספו סכומים נוספים.
אני חייב לומר שאני שמח על כך שהממשלה הזו ממשיכה להתמיד בתוכניות החברתיות, וכמו במקרים אחרים, גם הפעם אנו נותנים פיתרון לבעיה שנמשכה שנים, מבלי שכל הגורמים המעורבים בדבר נתנו לה מענה הולם. הפעם, כאשר זה נעשה בשילוב אנשי העדה עצמם, ולאחר בחינת הקשיים המאפיינים את קליטתם בארץ – אני מקווה שגם הפיתרון שנשיג הוא פיתרון אמת, שיאפשר את שילובם של בני העדה האתיופית בחברה הישראלית".

נציגים מטעם מטה המאבק לשוויון חברתי ליהודי אתיופיה שהשתתפו בדיון הודו לממשלה, לראש הממשלה ולכל אלה שעסקו ותרמו בגיבוש התכנית. 

הממשלה החליטה:-

1. א. בהמשך להחלטת ועדת השרים לענייני עליה, קליטה ותפוצות מה- 5 במרץ 2007, לאמץ את המלצות ועדת המנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד רה"מ, בדבר הכנת תוכנית חומש לקידום קליטתם של בני העדה האתיופית, כמפורט להלן.
התוכנית תבוצע בשנים 2012-2008 (להלן "תקופת ביצוע התוכנית").

 ב.  ממשלת ישראל רואה כיעד, לשנים  2008–2012, את שיפור קליטתם של בני העדה האתיופית, תוך היערכות למתן טיפול רב- תחומי בנושאי חינוך, רווחה, תעסוקה, שיכון וקליטה, המתמקד בשניים:
באוכלוסיית הצעירים הנמצאים על סף השתלבות בחיים האזרחיים ובשוק העבודה (טיפול רוחב), ובשכונות בהן ריכוזים גבוהים מקרב בני העדה האתיופית (טיפול  ממוקד).

 ג. "יוצא אתיופיה" או "בן העדה האתיופית" לעניין החלטה זו - מי שהוא או    אחד מהוריו נולד באתיופיה (להלן- יוצא אתיופיה).

1.3   לביצוע התכנית שותפים המשרדים הבאים: המשרד לקליטת העלייה, משרד הבינוי והשיכון, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד החינוך, משרד התעשייה המסחר ותעסוקה.


2. מטרות התכנית:

2.1 לקדם יכולתם של צעירים יוצאי אתיופיה להשתלב בתעסוקה בעלת אופק השתכרות וסיכוי להתקדמות בעתיד, תוך מתן דגש על הגדלת מספר המשתלבים בלימודים גבוהים.
2.2. להרחיב אפשרות הבחירה של משפחות המתגוררות במרכזי קליטה, באשר למקום מגורי הקבע העתידיים.
2.3  לפתוח אפיקים חדשים למשפחות צעירות שאינן כלולות בסעיף 2.2, בכל הנוגע לבחירת מקום מגורים.
2.4. לשפר התנאים בתחומי החינוך, הרווחה, הקהילה, התעסוקה, וסביבת המגורים, ב-15 שכונות בהן מתגוררים כרבע מכלל בני העדה.


3. טיפול רוחב:

3.1 ריכוז מאמץ בהתייחס  לצעירי העדה (גילאים 35-16)

התוכניות  מיועדות להביא למיצוי מרבי של יכולותיהם, של צעירי העדה על מנת שיוכלו להשתלב בחיים האזרחיים ובפעילות המשקית, וכן לסייע לאלו שהגיעו לשוק העבודה ללא הכשרה מספקת.


פירוט התכניות:

חינוך, השכלה ושירות צבאי

א. הכנה לבגרות - הוספת מסגרות למידה מכוונות מקצוע וכן תוכניות "סמסטר קיץ",  במטרה להעלות את שיעור הזכאות לתעודת בגרות משמעותית.

ב. תוכניות מצטיינים - העלאת מספרם של בני העדה בגילאי 18-16, המשתתפים בתוכניות למצטיינים.

ג. הכנה לבחינות פסיכומטריות - הגדלת מספרם של בני העדה המקבלים סיוע בנושא, במהלך הלימודים התיכוניים.

ד. שירות צבאי - הרחבת ההכנה לשירות משמעותי, שיבוץ במקצועות איכותיים, לווי בעת השירות, הכנה לשחרור.

ה. השלמת לימודים תיכוניים ושיפור העברית במהלך השירות הצבאי - הרחבת מערך  הלימודים לקראת השלמת תעודת בגרות.

ו.  עידוד, הסברה, והכנה ללימודים על תיכוניים – הגדלת מיצוי הפוטנציאל של הלומדים ושילובם במכינות לקראת הלימודים העל-תיכוניים.

ז. לווי ותמיכה בסטודנטים - לווי וחניכה אישית של הסטודנטים במטרה להקטין את הנשירה במהלך הלימודים העל תיכוניים לסוגיהם.

ח.  עידוד לימודים לתארים מתקדמים.

תעסוקה

ט. מיצוי יכולת - אבחון, הכוון אישי ולווי ליוצאי צבא ולסטודנטים, לקידום השתלבותם בשוק העבודה, באופן ההולם את כישוריהם.

י. הכשרת כוח אדם  בתחום החינוך - מורים-יועצים, יועצים ומגשרים חינוכיים בין-תרבותיים - פתיחת קורס שנתי,מדי שנה, והרחבת הסמכה לבעלי תעודת הוראה.

יא.  הכשרת כוח אדם בתחום הרווחה - הכשרת עובדים סוציאליים (תכנית הסבה לעבודה סוציאלית עבור אקדמאיים).

יב. הקמה או הרחבה של  מרכזי הכוון תעסוקתי - בריכוזים של יוצאי אתיופיה אשר אינם משולבים בשוק העבודה, ובמטרה להעלות את שיעור המועסקים  באמצעות הכשרה והכוון.

3.2  הגדלת מענקי דיור   

3.2.1 הואיל וקליטת יוצאי אתיופיה, בישובים ובשכונות בעלי חתך סוציו- אקונומי גבוה יחסית, מגדילה את סיכויי השתלבותם בחברה, יוגדל  ב- 40%, מענק הדיור הניתן כיום למשפחות הנמצאות במרכזי קליטה והרוכשות דירה ראשונה בארץ (להלן משפחות זכאיות)  בהתאם למפורט להלן:
א. התוספת תינתן לאלו הרוכשים דירה בשכונות ובישובים, בהם שיעור יוצאי אתיופיה נמוך מאוד, על פי רשימה שתיקבע תוך 90 יום ממועד אישור התכנית על ידי המשרד לקליטת העלייה ומשרד הבינוי והשיכון.  להלן פירוט התוספת:

גודל משפחה	סיוע נוכחי, רמה א*	סיוע נוכחי, רמה ב*	סיוע מעודכן, רמה א*	סיוע מעודכן, רמה ב*
משפחות ללא  ילדים	274,600	231,400	384,400	324,000
משפחות עם  1-3 ילדים	337,000	289,000	471,800	404,600
משפחות עם  4-5 ילדים	399,400	346,600	559,200	485,200
משפחות עם 6 ילדים ויותר	399,400	346,600	699,000	606,600

* רמה א – חלה בישובים בהם מחירי הדירות גבוהים יחסית.
* רמה ב-  חלה בישובים בהם מחירי דירות נמוכים יותר.

ב. לא יחול שינוי בגובה מענקי דיור הניתנים היום לגבי שכונות וישובים, אשר     אינם כלולים בסעיף א לעיל.
ג. בהמשך למצב הקיים, המשרד לקליטת העלייה בהתייעצות עם משרד הבינוי והשיכון, ימשיך לקבוע ישובים ושכונות, בהם לא יינתן מענק דיור.
ד. מובהר בזה כי המענק הנו מענק מותנה ע"פ הכללים שקבע משרד הבינוי והשיכון.
 

3.2.2. בישובים בהם לא יינתן מענק דיור מוגדל כאמור בסעיף 3.2.1(א) ואשר אינם כלולים בסעיף 3.2(ג)  תקבל משפחה זכאית, המונה 6 ילדים ומעלה, תוספת מענק של 25%, בכל רמות הסיוע למשכנתא, הניתנות על ידי משרד הבינוי והשיכון.

3.2.3    מובהר בזה כי מדיניות המדרוג ע"פ ותק, הנוהגת היום תחול גם על החלטה זו.

3.2.4. המשרד לקליטת העלייה יעקוב אחר מספר הפונים לשכונות וליישובים כאמור,  ויבטיח שלא תהיה חריגה ממסגרת התקציב.

3.3 דיור– סיוע למשפחות צעירות

3.3.1  במטרה לאפשר למשפחות צעירות, לצאת לישובים ולשכונות בעלי חתך סוציו- אקונומי גבוה יחסית, ולהביא להשתלבותם במקומות חדשים, יינתנו, בכל אחת מחמש שנות התכנית משכנתאות ברמת סיוע מרבית למשפחות.

3.3.2      הזכאות לסיוע מוגבר תינתן למשפחה העונה על כל התנאים הבאים:
-  זוג נשוי
-  שני בני הזוג הם בני העדה,
-  גילו של ראש המשפחה נופל מ- 40
-  הדירה הנרכשת בישובים ובשכונות המוגדרים בסעיף 3.2.1 א'
-  מחיר הדירה הנרכשת לא יפחת מ-450 אלף ₪, למעט ישובים בהם רמת
   המחירים נמוכה יותר- הפריפריה של המרכז. בישובים אלו, מחיר הדירה
   הנרכשת לא יפחת מ- 350 אלף ₪.
-  טרם בוצעו 200 משכנתאות באותה שנה,לפי כללים שיקבעו.
   רשימת הישובים  תיקבע תוך 90 יום ממועד אישור התכנית, על ידי משרד הבינוי והשיכון והמשרד לקליטת העלייה.

3.3.3  המשפחות הזכאיות יקבלו סיוע ברמת הזכאות המרבית הניתנת לחסרי דירה, אשר צברו 2200 נקודות בתוספת הסיוע בגין  משך השרות  בצה"ל – (סכום מירבי - 258,685 ₪), לא כולל תוספות הניתנות באזורי עדיפות  לאומית.

4 . טיפול ממוקד בשכונות בהן ריכוזים גבוהים מקרב עולים בני העדה, באמצעות שיקום שכונות או מוקדי קליטה

4.1      כללי

א. כוונת התכנית הינה להביא לשילוב ברמה גבוהה ולפעילות מתואמת של משרדי הממשלה השותפים לתכנית, יחד עם גופים מקומיים ועם התושבים, במטרה לקדם באופן משמעותי את בני העדה המתגוררים בשכונות, בבחינת השלם הגדול מחלקיו.

ב. במסגרת התכנית יינתן טיפול ממוקד ב-15 שכונות בהן ריכוז גבוה מקרב עולי אתיופיה, בהן מתגוררים כרבע מכלל בני העדה.

4.2 קריטריונים לבחירת והוספת שכונות  
 
 השכונות נבחרו על פי דרוג יחסי של  היקף ואחוז בני העדה המתגוררים בשכונה. פירוט שכונות ראה נספח מס' 1.

4.2.1 שכונות בטיפול שיקום שכונות – שכונות בהן מספר התושבים יוצאי אתיופיה עולה על 900 נפש ועל 15%, ופרויקט שיקום שכונות מתקיים בהן.

4.2.2 הוספת שכונות - השכונות הבאות אשר בהן היקף וריכוז תושבים יוצאי אתיופיה  של מעל 2000 , וחלקם בשכונה עולה על כ- 25% , תתווספנה לתכנית שיקום שכונות:
קריית נורדאו, נתניה
נאות גולדה, נתניה
רמת- אליהו, ראשון לציון
עפולה עלית,  גבעת המורה

4.2.3 שכונות בהן מספר התושבים יוצאי אתיופיה, עולה על 900, וחלקם מכלל התושבים עולה על 15%, אך פרויקט שיקום שכונות אינו מתקיים בהן, תכללנה בתכנית לטיפול חברתי –קהילתי בהובלת מוקדי הקליטה של המשרד לקליטת העלייה.
 
4.3 תיחום השכונות
4.3.1 לעניין זה, שיוכה של שכונה המשתרעת על מספר אזורים סטטיסטיים, נקבע על פי נתוני האזור הסטטיסטי בעל האחוז הגבוה.

4.3.2 הגבולות הגיאוגרפיים המדויקים של השכונות והמתחמים הכלולים בתכנית, יקבעו על ידי נציגי משרד הבינוי והשיכון והרשות המקומית הרלוונטית.
 
 4.4  תחומי הפעילות בשכונה

בכל אחת מהשכונות המפורטות בנספח 1 תתקיימנה פעילויות, אשר הוגדרו  על ידי משרדי הממשלה השותפים לתכנית.

4.4.1   משרד הרווחה והשירותים החברתיים:
 
- משפחות מתפקדות הזקוקות לסיוע קצר מועד
- משפחות עם ילדים בסיכון
- נוער וצעירים בסיכון גבוה
- חיזוק תחום הקהילה

4.4.2 משרד החינוך:

- מרכז לגיל הרך.
- בתחום החינוך הלא פורמאלי:  מרכז נוער, הרחבת פעילות תנועות נוער, פעולות למצוינות אישית, מסגרות ותוכניות לשמירת המורשת התרבותית, תגבור לימודים ,נוער בסיכון.
- בתחום הטיפול במבוגרים: מסגרות להשלמת השכלה ושפה, טיפוח הורות.
- טיפוח 20 בתי ספר בהם ריכוז גבוה של עולים בני העדה, אשר ברובם משרתים את תושבי השכונות. הנגשת תוכניות בתחום מורשת יהדות אתיופיה.

4.4.3 משרד הבינוי והשיכון:
 
- הקמה והפעלה של מנהלות פרויקט שיקום שכונות על פי התקן המקובל ובתוספת העסקה של עובדים סוציאליים, בתיאום עם משרד הרווחה והשירותים החברתיים. פיתוח תשתיות חברתיות חדשות וחיזוק קיימות , על פי צרכי השכונה ועל פי החלטת ועדת ההיגוי המקומית, ובהן:
- מרכז לגיל הרך, מרכז לנוער, מוקד הון אנושי, מרכזי צעירים, "מרכז הישגים"-קידום נגישות להשכלה גבוהה, העצמה ופיתוח מנהיגות ומעורבות תושבים, הקמת ועדי בתים, מועצת תושבים, או לחילופין מנהלת שכונה.
- קבלת החלטות באמצעות ועדת היגוי של שיקום שכונות משותפת   לרשות המקומית, לתושבים ולמשרדי ממשלה, בהובלת ראש הרשות המקומית.
-  שיקום שכונות פיזי – שיפוץ מבני מגורים והחצרות הצמודים אליהם שיפוץ תשתיות מבני מגורים, שיפוץ דירות קשישים, שיפוץ תשתיות ציבוריות, הכול ע"פ כללי שיקום שכונות פיסי.

   4.4.4       המשרד לקליטת העלייה   

- הפעלת חמישה מוקדי קליטה בשכונות כמפורט בנספח 1
- ריכוז ואיגום תוכניות ומשאבים בשכונה, ויצירת מענים מיוחדים עפ"י צרכי הקהילה
-       פעילות קהילתית בשכונות
- הנגשת שירותים ציבוריים שונים לבני הקהילה,
- העצמת בני הקהילה.

4.5 תאום פעילות ואיגום משאבים

פרויקט שיקום שכונות, בשכונות הנתונות לפעולתו ומוקדי הקליטה בשכונות הנתונות לפעולתם, יפעלו כמקובל בפרויקט שיקום שכונות, ובמוקדי הקליטה  בהתאמה, להתאמת התוכניות לצרכי האוכלוסייה, תוך שיתופה, ולאיגום משאבים ותאום, לצורך פרויקטים הנמצאים בתחום האחריות והסמכות של יותר ממשרד אחד.

4.6 ועדת היגוי

4.6.1    לצורך הטיפול הממוקד בשכונות, על פי החלטת ממשלה זו, תוקם ועדת  היגוי אשר תורכב מנציגי המשרדים השותפים לתכנית.
  מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה ומנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יכהנו כיושבי ראש משותפים של ועדת ההיגוי.

4.6.2    ועדת ההיגוי בהמשך להמלצות הצוות המקצועי של משרד הבינוי והשיכון תקבע את השכונות והמתחמים בהם יופעל שיקום שכונות פיסי והתקציב הנדרש. הועדה תפעל למיצוי מלא של הפרויקט במספר מצומצם של שכונות ומתחמים, ולמתן מענים דחופים בשכונות נוספות הכלולות בתוכנית.
              
4.7 תקציב התכנית

א. תקציב התכנית לשיקום שכונות חברתי לשכונה, או לטיפול קהילתי לשכונה , ייקבע על פי גודל אוכלוסייה יוצאי אתיופיה בשכונה.
ב.  תוכנית עבודה מפורטת ומתואמת, כולל הקצאת תקציבים לשכונות , תיקבע ע"י ועדת ההיגוי האמורה בסעיף 4.6.
ג. תקציבי המשרדים המיועדים לפעולות שתוארו לעיל, יועברו כמקו”