א. התייחסות ראש הממשלה לאירועי הטרור
ב. הצגת תרגיל העורף הלאומי ("נקודת מפנה")
ג. דיווח על פעילות משרד החקלאות
ד. עדכון שר הרווחה והשירותים החברתיים על נסיעתו לאוסטרליה
ה. סקירת אירועי שנת ה-60
ו. ניהול ואחזקת בית הכנסת יהודה חסיד ("החורבה") בעיר העתיקה ירושלים
ז. פטור ממכרז למשרת ראש מערך ההסברה הלאומי

א. ראש השב"כ סקר בפני הממשלה עניינים ביטחוניים שוטפים. בהתייחס לאירועים הביטחוניים באיזור עזה אמר ראש הממשלה:      

"אירועי הטרור שמקורם ברצועת עזה נמשכים. בסוף השבוע נורה טיל קסאם לעבר דרום העיר אשקלון ובנוסף פגע צלף פלשתיני בראש לשכתו של השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, שעה שהשר ערך סיור באזור עוטף עזה. להערכתנו, הירי היה מקרי ונועד לפגוע בישראלי באשר הוא ישראלי. תקרית זו מצטרפת לשורה של תקריות שנועדו לפגוע באופן דומה בחקלאים ישראלים המעבדים את אדמתם בישובים הסמוכים לעזה. אמרתי בעבר ואני אומר כעת: חמאס נושא באחריות המלאה להמשך פעולות הטרור מרצועת עזה. הטרור הזה הוא יומיומי ומתרחש ללא הפסקה. פעם אלו טילי קסאם, ופעם פגיעות צלפים ופעם ירי מרגמות מתוצרת איראנית. שום מדינה לא הייתה מוכנה לחיות תחת איומי טרור מסוג זה. אני חוזר ואומר, ישראל לא משלימה ולא תשלים עם מעשי החמאס והתגובה לא תאחר להגיע."

ב. שר הביטחון וסגן שר הביטחון הציגו בפני הממשלה את תרגיל העורף הלאומי ("נקודת מפנה"), בציינם כי התרגיל מקיף את כל העורף של מדינת ישראל ומתייחס לכל הגורמים הנוגעים בדבר. סגן שר הביטחון פירט את שלבי התרגיל, את מועדיהם, ואת הרשויות והגופים אשר יתלו חלק בו כמתורגלים.

   עוד ציין סגן השר כי במסגרת תרגיל זה תבוצע סדרה של תרגילי שטח. ראש הממשלה הבהיר כי  בתרגיל תשתתף גם ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי.

   בהתייחס לאירוע הדגיש ראש הממשלה כי "התרגיל שנפתח היום מהווה שיאו של תהליך שהחל מיד לאחר מלחמת לבנון השנייה. כידוע הממשלה קיבלה שתי החלטות משמעותיות במסגרת הפקת לקחי המלחמה, האחת שמערכת הביטחון היא שתישא באחריות הכוללת לנושא העורף והשנייה הקמת רשות החירום הלאומית - רח"ל. מטרת התרגיל היא לבחון את תפקוד המערכות השונות ומשרדי הממשלה בכל מיני תרחישים של פגיעה בעורף. במסגרת הזאת, הסכמתי שגם הקבינט המדיני ביטחוני יתורגל. אני חוזר ומדגיש כי מדובר בתרגיל ואין כל סיבה שהדבר יעורר מתחים מיותרים בקרב תושבי ישראל או בקרב מי משכנותינו."

ג. שר החקלאות ופיתוח הכפר והמנהלת הכללית של משרדו סקרו את התפתחותה של החקלאות בישראל ותרומתה לאזרחי המדינה ולכלכלתה. הסוקרים הבהירו את מטרות משרד החקלאות, מסרו נתונים כלכליים על החקלאות בשנים האחרונות, ותרומתה לתעסוקה תוך התייעלות בענפיה השונים.   

ד. שר הרווחה והשירותים החברתיים הציע כי הממשלה תרשום לפניה אירוע ייחודי המהווה מחווה גדול ומיוחד למדינת ישראל, כאשר ב-12.3.2008 התכנס הפרלמנט האוסטרלי על פי הצעתו של ראש ממשלת אוסטרליה וקיבל החלטה המברכת את מדינת ישראל לרגל שנת ה-60 לעצמאותה; וכי הוא רואה בקשר העמוק בין אוסטרליה לישראל החל בהקמתה וכינונה וכלה בערכים המשותפים -דבר שהוא חשוב במיוחד לאוסטרליה.

    נאומיהם של ראש ממשלת אוסטרליה וראש האופוזיציה שם, לא היו מביישים את גדולי הציונות בישראל.

ה. השרה רוחמה אברהם-בלילא האחראית לאירועי שנת ה-60  למדינת ישראל ומנהל אירועי ה-60 במשרדה הציגו בפני הממשלה את תכנית האירועים תוך סקירה ופירוט של פרויקטים בתחומים שונים החל מפרויקטים תשתיתיים, חינוכיים, מגזריים וספורטיביים וכלה באירועי יום הזיכרון ויום העצמאות, ואירועים אחרים אשר יימשכו במשך שנת ה-60.

ו. הממשלה דנה בסוגיית הניהול והאחזקה של בית הכנסת רבי יהודה החסיד ("החורבה") בעיר העתיקה בירושלים. הממשלה החליטה בהמשך להחלטה קודמת:    

1. בהתאם להוראות סעיף 11 וסעיף 60 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה - 1975 לאשר את שינוי סעיף המטרות בתקנון עמותת הקרן למורשת הכותל המערבי בדרך של הוספת מטרה  כדלקמן:
"יח. טיפול וניהול בית הכנסת ר' יהודה החסיד ("החורבה"), שברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים".

2. לאחר שינוי התקנון כאמור בסעיף 1 לעיל, להטיל את האחריות להפעלתו, ניהולו ואחזקתו השוטפת של בית הכנסת רבי יהודה החסיד ("החורבה") על הקרן למורשת הכותל המערבי, אשר תפעל בשיתוף עם החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ, בהתאם לסיכום ביניהן.

בית הכנסת "החורבה" נמצא ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים; בית הכנסת נבנה ונחרב פעמים אחדות ומכאן שמו.

רכישת הקרקע שעליה נבנה בית הכנסת נעשתה בחודש אוקטובר 1700, על ידי קבוצה בהנהגת רבי יהודה החסיד משדליץ שבפולין, ששאף להקים בית כנסת אשכנזי בעיר. זמן קצר לאחר מכן נפטר ר' יהודה החסיד וחסידיו לא הצליחו למצוא מימון להמשך העבודות.

המבנה נותר כעשרים שנה כמות שהוא - בנוי למחצה, ולבסוף נהרס על ידי מוסלמים.

במהלך המאה ה-19 חזרו יהודים אשכנזים להתגורר בירושלים. עקב חזרתם לעיר והתגבשותה של עדת הפרושים התעוררה היוזמה לחדש את בניית בית הכנסת "החורבה". בי"ז בניסן תרי"ז החלה בנייתו של בית הכנסת פעם נוספת, בחסותו של משה מונטיפיורי, ובכ"ד באלול תרכ"ד (1864) נחנך במקום בית כנסת גדול ומפואר.

המבנה עמד על תילו עד מלחמת העצמאות ב-1948 שבה חרב בשנית בידי פגז ירדני לקראת סיום המערכה על הרובע היהודי.

מבית הכנסת, שעדויות מספרות שהיה מדהים ביופיו, נותרו רק יסודות ועמודים אחדים.

לאחר מלחמת ששת הימים, במסגרת שיקום הרובע היהודי, שחזרה ממשלת ישראל קשת אחת מארבעת הקשתות שתמכו בכיפה הגבוהה שהתנשאה ברום הבניין. קשת זו הפכה לסמל בית-הכנסת ולמוסדות רבים בשכונה.

בימים אלה, בהתאם להחלטת ממשלה מספר  2268 מיום 21/7/02, מתבצעות במבנה עבודות שחזור ושיפוץ נרחבות, שעתידות להביא לבנייתו מחדש ולפתיחתו המחודשת של המקום כבית כנסת. העבודות מבוצעות על ידי "החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ" (להלן: "החברה"), שהיא חברה ממשלתית, בבעלות מלאה של מדינת ישראל, ואשר בידיה הזכויות במקרקעין במתחם בית הכנסת.

הקרן למורשת הכותל המערבי (להלן: "העמותה") היא עמותה ממשלתית אשר תפקידה לפתח, לשמר ולתחזק את רחבת הכותל וסביבתו לרווחת המתפללים והמבקרים, ובכלל זה ליזום ולעודד סיורים לבתי ספר, לחיילים ולתיירים מהארץ ומחוצה לה באזור הכותל, ליצור פעילויות חינוכיות המעודדות את העיסוק במורשת הכותל המערבי ועוד.

על פי סעיף 11 לחוק החברות הממשלתיות התשל"ה - 1975, החל על עמותה ממשלתית מכוח סעיף 60 לחוק, שינוי במטרות העמותה טעון החלטת ממשלה לאחר קבלת חוות דעת מאת רשות החברות הממשלתיות.

הממשלה, לאחר קבלת חוות דעתה של רשות החברות הממשלתיות, מעוניינת לאשר את בקשת העמותה להרחיב את המטרות בתקנון העמותה על ידי הוספת מטרה בדבר טיפול וניהול בית הכנסת רבי יהודה החסיד ("החורבה").

על מנת להביא להפעלתו, ניהולו ואחזקתו השוטפת של בית הכנסת רבי יהודה החסיד ("החורבה") בצורה מיטבית לאחר השלמת עבודות השיפוץ, ובשל הזיקה בין הכותל המערבי לבית כנסת "החורבה", מוצע להטיל את האחריות לכך על העמותה, אשר יש לה ניסיון רב בניהול מקום קדוש וכן מערך חינוכי והדרכתי מתאים. העמותה תפעל בשיתוף עם החברה, אשר ממשיכה להיות בעלת הזכויות במתחם בית הכנסת, בהתאם לסיכום ביניהן.

ז. הממשלה דנה בעניין פטור ממכרז למשרת ראש מערך ההסברה הלאומי,   והחליטה: -

בהתאם לסעיף 21 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט - 1959 ועל יסוד המלצתה של ועדת השירות, לפטור מחובת עריכת מכרז פומבי לפי  סעיף 19 לחוק  את משרת ראש מערך ההסברה הלאומי. ראש מערך ההסברה הלאומי ימונה,  על פי הצעת ראש הממשלה,  על ידי  הממשלה בהתאם לסעיף 23 לחוק, והמשרה  תוסף לרשימת המשרות שבתוספת. ראש מערך ההסברה ישמש גם  כדוברו של ראש הממשלה בתפקידו זה, קרי דברור ראש הממשלה בעניינים שאינם קשורים עם תפקידו הממלכתי לא ייכלל במסגרת עבודתו של ראש מערך ההסברה.

החלטת ממשלה מספר 1936 מיום 08.07.2007 (להלן: "ההחלטה") קובעת כי יוקם מטה הסברה לאומי במשרד ראש הממשלה אשר יתאם את כלל גורמי ההסברה במדינת ישראל על מנת להציג מדיניות הסברה אמינה, אחידה ועקבית. בהחלטה נקבע, בין היתר, כי בראש מערך ההסברה הלאומי יעמוד אדם בעל ניסיון בתחומי ההסברה והתקשורת אשר לו אוריינטציה לתחום המדיני בטחוני.

בהחלטה נקבע כי בהתאם לסעיף 21 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט - 1959, תובא בפני הממשלה הצעה להחלטה לפיה ראש מערך הסברה הלאומי ימונה על ידי הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה ויהיה כפוף במישרין לראש הממשלה. עוד נקבע כי ראש מערך ההסברה יהא בדרג של מנכ"ל משרד ממשלתי ותנאי שירותו יהיו כתנאי שירותו של מנכ"ל משרד ממשלתי.

משרד ראש הממשלה נערך לביצוע החלטת הממשלה ולשם כך נערך למינויו של ראש מערך ההסברה הלאומי אשר ישמש גם כדוברו של ראש הממשלה.

מטרתו של מטה ההסברה הלאומי היא להנחות ולתאם את תחום ההסברה על מנת שהמסר של כלל הגורמים העוסקים בנושא יהא אחיד, ברור, עקבי ושדוברי הממשלה השונים יעבירו מסרים מקובלים ומתואמים. כמו כן מטה ההסברה יגבש ויפעיל תוכניות הסברה יזומות וייערך לאירועים מראש. בנוסף ראש מערך ההסברה הלאומי ירכז עבודת מטה שבמסגרתה ייכתב נוהל עבודה משותף לתיאום נושא ההסברה בין משרדי הממשלה לבין כל אחד מגורמי ההסברה בגופי הביטחון.
 
על העומד בראש מערך ההסברה להיות בעל תכונות וכישורים מיוחדים ובכלל זה: רמה מקצועית גבוהה והבנה והכרות מעמיקה של המערכת הציבורית.

העומד בראש מערך ההסברה ישמש גם כדוברו של ראש הממשלה בתפקידו כראש הממשלה, ולא יעסוק בדוברות בענייניו האישיים או הפוליטיים של ראש הממשלה.

בשל ההיבטים הייחודים שמאפיינים את מערך ההסברה הלאומי, בשל הרגישות המיוחדת שכרוכה בביצוע התפקיד ובשל החשיבות שבראש מערך ההסברה יעמוד אדם בעל ניסיון, ידע מקצועי ויכולות ניהוליות מחד גיסא, ויחסי אמון מיוחדים עם ראש הממשלה מאידך גיסא, התבקשה ועדת השירות לפטור מחובת מכרז את משרת ראש מערך ההסברה הלאומי.

ועדת השירות המליצה לפטור מחובת מכרז את משרת ראש מערך ההסברה הלאומי.