א. בפתח ישיבת הממשלה איחל ראש הממשלה בשמו ובשם חברי הממשלה, לעם ישראל חג פסח כשר ושמח
ב. סקירת המשרד להגנת הסביבה בנוגע להתחממות כדור הארץ ותפקידי המשרד
ג. סקירה בנושא מצב משק המים בישראל
ד. סקירה על ההתפתחויות  בכלכלת ישראל נוכח המצב בכלכלה הגלובלית
ה. ביטול המשרד לעניינים אסטרטגיים
ו. הקמת רשות ההגירה ומעברי הגבול
ז. קביעת כישורי סף למנהלים הכלליים במשרדי הממשלה
ח. הקצאת 5,000 היתרים נוספים להעסקת עובדים פלסטינים מאזור יהודה ושומרון בענף הבניה
ט.  גביית עלויות פיתוח בישובי חולות חלוצה

א. בפתח ישיבת הממשלה איחל ראש הממשלה בשמו ובשם חברי הממשלה, לעם ישראל חג פסח  כשר ושמח..

ב. השר להגנת הסביבה, המנהל הכללי של משרדו ואנשיהם סקרו את יעדי המשרד להגנת הסביבה ואת התפקידים המוטלים על משרד זה. הסוקרים פרטו את התחומים בהם עוסק המשרד וזאת במסגרת המשימות המוטלות עליו, בכל הנוגע להגנת הסביבה והאוכלוסייה בישראל.
לציון יום ההתחממות של כדור הארץ ושינויי האקלים, סקרו השר ואנשיו את ההשלכות של שינויי האקלים על כדור הארץ ועל ישראל; התייחסו ל"פרוטוקול קיוטו" ליישום אמנת האקלים – 1997; סקרו את נזקי זיהום האוויר בישראל בתחומי התחלואה והתמותה; הפגיעה בסביבה והפגיעה באיכות החיים, ואת נזקי הכלכלה למשק. הסוקרים ציינו כי דרושה עבודת תאום רב- שנתית כדי להיאבק בתופעות אלה. 
בהתייחסו ליום התחממות כדור הארץ ושינויי אקלים אמר ראש הממשלה:
"כידוע, התחממות כדור הארץ נגרמת בעיקרה מזיהום אוויר שמקורו במעשי אדם ובעיקר בעקבות פליטה של גזי חממה לאטמוספירה. ישראל שואפת להימנות על המדינות המפותחות בעולם, ולהירתם, בעזרת הידע והטכנולוגיה שלנו, להתמודדות עם משבר האקלים.
המשרד להגנת הסביבה מוביל כיום תכנית לאומית להפחתת פליטה של גזי חממה. כמו כן התחלנו בתכנית ממשלתית להתייעלות, חיסכון ושימור אנרגיה. בישראל, שהיא מדינה שטופת שמש, יש לה פוטנציאל אדיר לשימוש באנרגיות מתחדשות וגם בכך אנו מתכוונים להשקיע".    

ג. שר התשתיות הלאומיות ופרופ' אורי שני – מנהל רשות המים, דיווחו לממשלה על מצב משק המים בישראל ועל המשבר בו נתון משק זה. עוד התייחס פרופ' שני לפעילויות הנדרשות לצמצום הפער בין ההיצע והביקוש למים בטווח המיידי ובטווח הבינוני. הסיכום על פי הסקירה האמורה מבהיר, כי החל מהקיץ הקרוב ובמשך חמש השנים הקרובות תהיה ישראל מתחת ל"קווים האדומים" בכל מקורות המים. מבדיקה ראשונית עולה כי יהיה צורך להגדיל את היקף ההתפלה בכ-200 – 300 מלמ"ק לשנה מעבר לכמות עליה הוחלט בעבר.
בהתייחסו לנושא המים אמר ראש הממשלה: "ישראל היא מעצמה עולמית בכל הקשור לפיתוח טכנולוגיות מים, ויש בכוונת הממשלה לנצל את הידע העצום שנצבר בנושא חשוב זה גם לטובת משק המים הישראלי. אציין כי כבר היום פועל בישראל מתקן ההתפלה הגדול מסוגו בעולם, ובעשור הקרוב נקים מתקנים נוספים כדי לספק את צרכי האוכלוסייה ולמנוע משברים עתידיים הנובעים מהתחממות כדור הארץ. עד אז אני קורא לאזרחי ישראל לחסוך במים עד כמה שניתן".
 
ד. שר האוצר והמנהל הכללי של משרדו מסרו סקירה על ההתפתחויות בכלכלת ישראל נוכח המצב בכלכלה הגלובלית; הסוקרים התייחסו למשבר הפיננסי ולהתפתחויות בשוק ההון, והדגישו כי ישראל נכנסה לתקופה של צמיחה מתונה, אולם זאת על בסיס של כלכלה יציבה.
נגיד בנק ישראל וראש המועצה הלאומית לכלכלה התייחסו הן לסקירות מטעם משרד האוצר והן למצב הגלובלי בכלכלה, תוך הבעת אמון במשק הישראלי. ראש הממשלה ציין כי קיימת צמיחה ריאלית שהיא קטנה יותר מהצמיחה הריאלית שהיתה גבוהה בשנים האחרונות - אולם זאת בהתחשב במה שקורה בזירה הבינלאומית. ראש הממשלה ציין כי זהו הישג גדול מאוד של ישראל שמעיד על כלכלתה היציבה. ראש הממשלה אמר: " אנחנו לא נתנהל לפי ההיסטריה שיוצרים גורמים מסוימים, אבל גם לא לפי האמביציות, שיש לפעמים לאחדים בקירבנו – בהנחה שהכל בסדר והכל נורמלי".       

ה. הממשלה דנה בישיבתה היום בעניין ביטול המשרד לנושאים אסטרטגיים. הממשלה החליטה:-  
• בהתאם לסמכות הממשלה לפי סעיף 31(ד) לחוק יסוד: הממשלה, להעביר למשרד ראש הממשלה את שטח הפעולה: לשכת הקשר "נתיב".
להביא את ההחלטה בסעיף זה לידיעת הכנסת בהתאם לסעיף 9(א)(11) לחוק  הממשלה, התשס"א – 2001;

• בהתאם לסמכות הממשלה לפי סעיף 31(ג) לחוק יסוד: הממשלה לבטל את המשרד לנושאים אסטרטגיים;
   להביא את ההחלטה בסעיף זה לאישור הכנסת בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק יסוד: הממשלה.

• למועצה לביטחון לאומי יוספו 6 תקני כח אדם, וכן תוספת תקציב שנתית לבסיס התקציב בסך 3 מליון ₪, על חשבון תקציבים ותקנים שיתפנו מסגירתו של המשרד, כדי לעסוק בנושאים שהם בתחום אחריות המל"ל.

 אין באמור לעיל כדי לגרוע מסמכויות ומתחומי אחריות שהוקנו למשרדים אחרים או לגופי הביטחון. 

המשרד לנושאים אסטרטגיים הוקם בהחלטת ממשלה מיום 3.12.2006. בהחלטה זו נקבע, כי השר אביגדור ליברמן יכהן בתפקיד השר לנושאים אסטרטגיים ויעמוד בראש המשרד לנושאים אסטרטגיים, וכי שטח הפעולה: לשכת הקשר "נתיב" יעבור ממשרד ראש הממשלה למשרד החדש.

בעקבות התפטרותו של השר אביגדור ליברמן מן הממשלה הוחלט כאמור לבטל את המשרד.

ו. הממשלה החליטה בהמשך להחלטה קודמת שקיבלה בנושא להקים את  רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים, ולהחלטתה מיום 04.04.04 בעניין הקמת מינהל האוכלוסין והכניסה לישראל, ולסעיף 7 בהחלטת הממשלה מס. 446 מיום 12.9.2006 בדבר מועד העברת סמכויות משטרת ישראל בענייני ביקורת הגבולות והעברת יחידת הסמך לעניין עובדים זרים שבמשרד התמ"ת למשרד הפנים; וכן להחלטת הממשלה מס. 2211 מיום 12.08.2007 בדבר הקמת צוות בינמשרדי לבחינת הצורך בהעברת יחידות מתוך מנהלת ההגירה לגופים אחרים האמונים על אכיפת החוק בתחום העובדים הזרים:
1. להקים במשרד הפנים יחידת סמך שתיקרא "רשות ההגירה ומעברי הגבול". הרשות תחליף את מינהל האוכלוסין ותהיה אחראית על יישום מדיניות הממשלה וביצוע סמכויות שר הפנים שהואצלו אליה בתחום הטיפול בנתינים זרים ובתחום האוכלוסין.
2. תפקידי הרשות יכללו את כל הסמכויות והתפקידים המוטלים על מינהל האוכלוסין כיום וכן קליטת כל תפקיד נוסף שיועבר אליה בהתאם להחלטות הממשלה.

צוות הקמה:

3. להקים צוות בראשות מנכ"ל משרד הפנים, ובהשתתפות מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, מנהל מינהל האוכלוסין, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר,  יו"ר המנהלת לעובדים זרים במשרד התמ"ת, נציג משרד ראש הממשלה, נציג משרד הביטחון, נציג משרד החוץ, נציג משרד התחבורה והבטיחות בדרכים,  נציג נציבות שירות המדינה, נציג הממונה על השכר ויחסי העבודה, נציג משטרת ישראל  ונציג משרד המשפטים אשר ימליץ לממשלה בדבר אופן יישומה של החלטה זו, ובכלל זה:
א) קביעת תקציב נפרד ליחידת הסמך, והמשאבים שיועברו ליחידה.
ב) הגדרת המשרות שיש לאייש ביחידת הסמך מתוך מינהל האוכלוסין ושאר יחידות משרד הפנים.
ג) קביעת לוחות זמנים להקמת יחידת הסמך.
ד) קביעת לוחות זמנים להעברת יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, בהתאם למצבה, משאביה וכוח האדם שברשותה ביום קבלת החלטה זו, בהתאם להחלטות הממשלה;
ה)  קביעת לוחות זמנים להעברת סמכויות שר הפנים לפי הפרק השני לחוק הכניסה לישראל התשי"ב-1952, שעניינו סדרי כניסה לישראל, שהואצלו למשטרת ישראל, ביחס לכל המעברים במדינת ישראל וכן, בחינת הקצאת המשאבים הנובעים מהעברה האמורה.
ו)  הקצאה של שוטרים ממנהלת ההגירה במשטרת ישראל לסיוע מבצעי קבוע ליחידת הסמך, לעיסוק במשימת הרחקת נתינים זרים השוהים בישראל שלא כדין.
 הקצאת השוטרים כאמור, תכלול תכנית עבודה, סדרי עדיפויות בעבודה ותכנית בקרה ע"י מנהל יחידת הסמך. מס' השוטרים שיוקצו, ידון ויוסכם בצוות. במקרים חריגים המפכ"ל יהא רשאי לשנות מכסה זו בהתאם לאילוצים מבצעים של משטרת ישראל, באישור בכתב של השר לביטחון הפנים ולאחר ידוע מראש של מינהלת יחידת הסמך.

ז)  לעניין העברת סמכויות ותפקידים בנוגע לתחום העובדים הלא ישראלים ידון הצוות וימליץ גם בנושאים הבאים:
1) הותרת נושא אכיפת חוקי העבודה על העובדים הזרים במשרד התמ"ת.
2) הגדרת המשרות שיש לאייש ברשות האוכלוסין מתוך יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התמ"ת.
3) הותרת תכנון היבטי שוק העבודה, לרבות עידוד תעסוקת ישראלים במקצועות עתירי עובדים זרים במשרד התמ"ת.

ח) בהמלצותיו יתייחס הצוות לאפשרות להעברת מנהלת המעברים שבמשרד הביטחון על סמכויותיה ליחידת הסמך.  

  
נציגי משרדי ממשלה נוספים הנוגעים לעניין יוזמנו לדיוני הצוות בהחלטת מנכ"ל   משרד הפנים.
 הצוות יגיש את המלצותיו לממשלה בתוך 60 ימים מיום קבלת החלטה זו. בהמשך היה והצוות לא יעשה את עבודתו מנימוקים שיירשמו הוא יהיה רשאי להגיש את המלצותיו לא יאוחר מחודש נוסף, באישור מזכיר הממשלה.

4. מיום קבלת החלטה זו,  ועד להקמתה של יחידת הסמך בהתאם להחלטה  זו, יהיה   מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים ממונה על תיאום  פעילות משרדי הממשלה בנושא השוהים הבלתי חוקיים בישראל. מנהל מינהל האוכלוסין ידווח לממשלה מדי חודש על טיפולו בנושא זה.

ז. הממשלה דנה בסוגיית כישורי הסף למנהלים כלליים במשרדי הממשלה.  הממשלה החליטה:-
1. מועמד כשיר להתמנות כמנהל כללי במשרד ממשלתי, בהתקיים בו שני אלה:
א. הוא בעל תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה המוכר על-ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל, או המקביל לה בארץ בה נרכש ואושר כשקול לתואר מהתארים האקדמיים הנהוגים בישראל על-ידי האגף להערכת תארים מחו"ל, בהתאם לכלליו ותנאיו כפי שיהיו מעת לעת, לרבות הוראות נציבות שירות המדינה; וכן-
ב. הוא בעל ניסיון בתפקידים ניהוליים בכירים של 4 שנים לפחות - בשירות הציבורי או בתאגיד בעל היקף עסקים ו/או פעילות משמעותיים, או בתפקיד בכיר אחר בתחום הרלוונטי לתחומי עיסוקיו העיקריים של המשרד בו הוא מיועד לכהן כמנכ"ל, או בכל תפקיד שיראה לוועדת המינויים.  

• במקרים חריגים ניתן למנות מועמד אף אם לא מתקיים בו התנאי האמור בפסקה 1(א) לעיל, וזאת כאשר הוא בעל ניסיון של 8 שנים לפחות בתחום עיסוקו המקצועי העיקרי של המשרד, מתוכם לפחות 4 שנים בתפקידים ניהוליים בכירים בשירות הציבורי או בתאגיד בעל היקף עסקים ו/או פעילות משמעותיים וועדת המינויים קבעה, בהחלטה מנומקת, כי בנסיבות העניין אין בהעדר תואר אקדמי כדי לפגום בכשירותו המקצועית לכהן כמנכ"ל, בהתחשב, בין היתר, בניסיונו המקצועי של המועמד בתחומי עיסוקיו העיקריים של המשרד. 

כמו כן, במקרים חריגים ניתן למנות מועמד אף אם לא מתקיים בו במלואו התנאי האמור בפסקה 1(ב) לעיל, וזאת כאשר הוא בעל ניסיון של 12 שנים לפחות בעיסוקו המקצועי העיקרי של המשרד, וועדת המינויים קבעה, בהחלטה מנומקת, כי בנסיבות העניין אין בהעדר ניסיון ניהולי בכיר כדי לפגום בכשירותו המקצועית לכהן כמנכ"ל, בהתחשב, בין היתר, בניסיונו המקצועי ובשיקולים רלוונטיים אחרים.

• סעיף 12 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, קובע כי "הממשלה תמנה, בכפוף להוראות חוק זה ובתנאים שתקבע, לכל משרד מנהל כללי על-פי הצעת השר הממונה על אותו משרד ...".

• מכוח הסעיף האמור בחוק, קבעה הממשלה, עוד בשנת 1960, כי הצעה למינוי אדם למשרת מנהל כללי או למשרה אחרת הטעונה אישור הממשלה תובא בפני ועדת מינויים שתחווה דעתה על המינוי לפני הבאתו לממשלה. ועדה זו מורכבת מנציב שירות המדינה (יו"ר) ושני נציגי ציבור (מתוך רשימה של שמונה נציגים שממנה ראש הממשלה). על-פי החלטת הממשלה, נציגי הציבור הינם בעלי ידע או ניסיון בתחום  המינהל הציבורי, ללא זיקה אישית, עסקית או פוליטית לחברי הממשלה.

• בחוק ובהחלטות הממשלה לא נקבעו קריטריונים או תנאים פורמאליים כלשהם לגבי הכישורים הנדרשים ממנהל כללי של משרד ממשלתי. בעוד שלמשרה מן המניין בשירות המדינה קיימות דרישות השכלה וניסיון בהתאם לסוג המשרה ודרגתה, לגבי משרת המנהל הכללי - בהיותה נחשבת למשרת אמון - לא נקבעו תנאי סף כלשהם. לשון אחר – דרישות ההשכלה והניסיון הנדרשות, דרך משל, ממנהל אגף במשרד, עולות אפוא על אלו הנדרשות מן המנהל הכללי הממונה עליו.

• שונים הם פני הדברים לגבי מינויים של מנהלים כלליים בחברות ממשלתיות ובתאגידים שהוקמו על-פי חוק. חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, קבע לגבי מינוי מנכ"לים ודירקטורים תנאי כשירות מינימאליים ברורים, הכוללים השכלה אקדמית במקצועות מוגדרים וניסיון ניהולי בכיר בתחום העסקי או הציבורי. החוק החיל תנאים אלו גם על מינויים למשרות מנכ"לים בתאגידים סטטוטוריים (כגון: המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה, רשות שדות התעופה ועוד), אך לא על משרות המנהלים הכלליים במשרדי הממשלה.

• הואיל והאחריות הניהולית המוטלת על מנהל כללי של משרד ממשלתי אינה נופלת, בדרך כלל, מזו המוטלת על מנהל כללי של חברה ממשלתית או תאגיד, ולעתים אף עולה עליה, מוצע כי הממשלה תקבל החלטה על כישורי סף, כמפורט בגוף ההצעה. הצעת ההחלטה מבוססת על הוראות חוק החברות הממשלתיות, בשינויים המתבקשים, ותוך מתן משקל הראוי לגורם האמון האישי במשרת מנכ"ל של משרד ממשלתי. חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה - 1975, קבע כי מועמד חסר השכלה רלוונטית, יוכל לכהן במקרים חריגים כמנכ"ל וכדירקטור בחברות ממשלתיות ובתאגידים שהוקמו על-פי חוק, בתנאי שהוא בעל ניסיון מצטבר של שתים עשרה שנים לפחות בתפקיד או בכהונה, שמתוכן שש שנים לפחות - בגופים בעלי היקף פעילות שאינו נופל מזה של החברה שבה הוא מועמד לכהן, והועדה לבדיקת מינויים אישרה שקיימים נימוקים מיוחדים לבחירה כאמור. בהחלטה נאמר שיוכל לכהן כמנכ"ל משרד ממשלתי מועמד חסר השכלה רלוונטית כאשר הוא בעל ניסיון של 6 שנים לפחות בתחום עיסוקו המקצועי העיקרי של המשרד, מתוכם לפחות 3 שנים בתפקידים ניהוליים בכירים בשירות הציבורי או בתאגיד בעל היקף עסקים ו/או פעילות משמעותיים וועדת המינויים קבעה, בהחלטה מנומקת, כי בנסיבות העניין אין בהעדר תואר אקדמי כדי לפגום בכשירותו המקצועית לכהן כמנכ"ל, בהתחשב, בין היתר, בניסיונו המקצועי של המועמד בתחומי עיסוקיו העיקריים של המשרד וזאת על מנת לאפשר את הגמישות הנדרשת לאור חשיבות גורם האמון האישי במשרת מנכ"ל של משרד ממשלתי.

• הוחלט, בהבדל מחוק החברות הממשלתיות, כי במקרים חריגים ניתן יהיה למנות מועמד חסר השכלה שאינו עומד בדרישות הניסיון של סעיף 1(ב) להצעת ההחלטה לעיל, אם הוא בעל ניסיון של 12 שנה לפחות בעיסוקו המקצועי העיקרי של המשרד, וועדת המינויים קבעה, בהחלטה מנומקת, כי בנסיבות העניין אין בהעדר ניסיון ניהולי בכיר כדי לפגום בכשירותו המקצועית לכהן כמנכ"ל, בהתחשב, בין היתר, בניסיונו המקצועי ובשיקולים רלוונטיים אחרים.

• יתר החלטות הממשלה והוראות התקשי"ר בדבר מינוי מנכ"לים ימשיכו לחול ללא שינוי.  אין בהצעה כדי לשנות ממעמד משרת המנכ"ל כמשרת אמון.

ח. הממשלה החליטה:
1. להטיל על שר התעשייה, המסחר והתעסוקה ועל שר הביטחון לפעול להסדרת הקצאת 5,000 היתרים נוספים להעסקת עובדים פלסטינים מאזור יהודה ושומרון בענף הבנייה;
2. מתן ההיתרים ומימושם יעשה בכפוף למגבלות הביטחון בהתאם לקריטריונים של זרועות הביטחון;
3. החלטה זו תיבחן מעת לעת על ידי משרדי הביטחון והתמ"ת והיא מחייבת אישור הממשלה מדי שנה.
כיום מועסקים בישראל כ-20,000 עובדים פלסטינים בעלי היתרים שמתוכם 14,000 בענף הבנייה. לאור הביקוש לכוח אדם בענף הבנייה הוחלט כי שר התעשייה המסחר והתעסוקה ושר הביטחון יפעלו להגדלת מכסת העובדים הפלסטינים  בענף הבנייה בעוד כ- 5000 היתרים.
ההיתרים יינתנו באמצעות מתאם הפעולות בשטחים ובהתאם להנחיות ולקריטריונים של זרועות הביטחון.

ט. עוד החליטה הממשלה בהחלטת הממשלה מס' 634 מיום 5.11.06 בעניין שינוי המתכונת להקמת יישובי חולות חלוצה, כך שסעיף 2  בה המתוקן ינוסח בזו הלשון: משרד הבינוי והשיכון יגבה מהמתיישבים את עלויות הפיתוח  דלעיל, תוך קביעת מחיר ממוצע בגין עלויות הפיתוח בין שני היישובים, לפי גדלי המגרשים, בהתאם לנהוג  בפרויקטים  דומים המנוהלים  על  ידו, תוך מתן סיוע  משרד  הבינוי והשיכון בהתאם לנהוג באזור עדיפות לאומית  א', ובחלוקת  הוצאות עבודות עפר ופיתוח תשתיות  ראש שטח לפי מלוא קיבולת יחידות הדיור בשני היישובים, על פי התוכניות הסטטוטוריות המאושרות.
 
• על פי הכללים הרגילים של משרד הבינוי והשיכון, שיעור הוצאות הפיתוח הנגבות ממתיישבים להם משווקים מגרשים בישוב כלשהו, מבוסס על הנחה כי כל המגרשים הכלולים בתב"ע של אותו ישוב ישווקו למתיישבים.

• סה"כ מגרשים הכלולים בתב"ע של היישוב חלוצית 1 - 348; סה"כ מגרשים הכלולים בתב"ע של חלוצית 4 - 300;   סה"כ בשני הישובים 648.

• סעיף 2 בהחלטת הממשלה מס' 634 מיום 5.11.06 בעניין שינוי המתכונת להקמת יישובי חולות חלוצה בנוסחו הנוכחי, חורג מן הכללים הרגילים כמפורט לעיל. סעיף זה קובע כי  עלויות הפיתוח שייגבו מן המתיישבים יחושבו על בסיס הנחה כי בכל אחד מן היישובים חלוצית 1 וחלוצית 4, ישווק מס' מגרשים הנמוך באופן משמעותי מכלל המגרשים הכלולים בתב"ע – 100 מגרשים בכל יישוב בלבד. התוצאה של החריגה האמורה מהכללים הרגילים ברורה – הגדלת שיעור עלויות הפיתוח שייגבו מכל מתיישב. יצויין, כי בשעתו נקבעה הנורמה המחמירה כמפורט להלן לאור החשש כי לאור מיקום היישובים (בסמוך לגבול עם רצועת עזה ובסמוך לגבול עם מצרים), הביקוש למגרשים ביישובים אלו יהיה נמוך מהיצע המגרשים הניתנים לשיווק על פי התב"ע.

 הוחלט על-כן לשנות את סעיף 2 הנ"ל.