|
א. התייחסות ראש הממשלה לשחרור החטופים מלבנון, המאמצים לשחרר את גלעד שליט ולהשיג מידע באשר לגורלו של רון ארד ב. סקירות מודיעין ג. מינוי שגרירה לאו"ם ד. הקמת צוות לבחינת הקמתה של עיר חדשה לאוכלוסיית המיעוטים בישראל ה. סקירת עיקרי המלצת דו"ח שוחט
א. בפתח הישיבה התייחס ראש הממשלה להבאתם למנוחת עולמים של אלדד רגב ואהוד גולדווסר ז"ל. ראש הממשלה אמר: "בשם ממשלת ישראל כולה אני מבקש לנחם את בני המשפחות היושבים כעת שבעה בתום שנתיים ימים של מתח ומאבק בלתי פוסק, חובק עולם - להביא לשחרור הבנים. לצער כולנו, הידיעות על מות הבנים היו וודאיות חודשים ושבועות לפני כן. שירותי המודיעין של ישראל הצליחו, תוך מאמצים שאין שניים להם, להניח בפניי ובפני הממשלה כולה מסד נתונים מוצק וודאי בבואנו לקבל את ההחלטות בעניין ביצוע העסקה עם חיזבאללה. הממשלה ידעה בדיוק מה נקבל ואיזה מחיר נידרש לשלם תמורת גופות החיילים. קיבלנו את ההחלטות בנושא מתוך מודעות שלמה וברורה ובסופו של דבר מה שהכריע את הכף בעד ביצוע העסקה היה שיקול מוסרי עמוק הנובע ממחויבותה של המדינה לכל חייל שנשלח להגן עליה, וכלפי משפחתו המצפה שהמדינה תעשה כל שביכולתה כדי להשיבו הביתה. ביום רביעי בערב הייתי עם משפחות רגב וגולדווסר במעמד ההתייחדות העצוב והמרגש במחנה שרגא. לאחר מכן, באותו הערב, טלפנתי לבני משפחת שליט. אמרתי להם שגם שם, מול הארונות של אודי ואלדד, חשבתי גם על גלעד והבטחתי שמדינת ישראל תעשה את כל המאמצים להשיבו הביתה בריא ושלם. אני מקווה ומייחל שכך יהיה בקרוב. לבי באותו יום היה גם עם בני משפחת ארד; הניסיונות להשיג מידע באשר לגורלו יימשכו."
ב. ר' אמ"ן מסר לממשלה תמונת מודיעין עדכנית באשר למצבה של ישראל אל מול החיזבאללה בצפון, החמאס בדרום ואל מול סוגיית הגרעין האיראני.
ג. הממשלה החליטה בהתאם לסעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, למנות את פרופ' גבריאלה שלו לתפקיד שגרירת ישראל באו"מ(במקום מר דני גילרמן המסיים את תפקידו).
ד. כמו-כן דנה הממשלה בעניין הקמת צוות לבחינת הקמתה של עיר חדשה לאוכלוסיית המיעוטים בישראל. הממשלה החליטה להטיל על צוות בינמשרדי בראשות מנכ"ל משרד הפנים ובהשתתפות מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון או נציגו, מנכ"ל משרד הביטחון או נציגו, מנהל מינהל מקרקעי ישראל או נציגו, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה או נציגו, הממונה על התקציבים באוצר או נציגו, מנכ"ל משרד ראש הממשלה או נציגו ומנהל מינהל התכנון במשרד הפנים, לגבש תכנית עבודה לבחינת הקמתה של עיר חדשה לאוכלוסיית המיעוטים בצפון הארץ, על בסיס החלופות שיובאו בפניה.
איתור ובחינת החלופות יבוצעו ע"י צוות תכנון, שיוקם וירוכז על ידי מינהל התכנון במשרד הפנים. תכנית העבודה תציג לוחות זמנים מחייבים וכן את הכלים והאמצעים הדרושים ליישומה. הצוות הבינמשרדי, לאחר קיום התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, יביא המלצותיו בפני הממשלה לא יאוחר מתום שנת 2008. תמ"א 35 והכנתן של עשרות תכניות מתאר לישובים הלא יהודיים העלו את הצורך להרחיב את מגוון ההזדמנויות העומד בפני האוכלוסייה הלא יהודית. השינויים הדמוגרפים והחברתיים באוכלוסייה זו והצורך לשלבה בכלכלה ובחברה בישראל מחייבים הקמה של נדבך עירוני חדש עבור אוכלוסייה זו. צורך זה בולט במיוחד על רקע המבנה המסורתי של הישובים הלא יהודיים. הישובים העירוניים הלא יהודיים הם, ברובם, ישובים שהתפתחו מישובים בעלי אופי כפרי. הליך העיור על רקע מצב זה, מתקשה ליצור תשתית עירונית מוסדרת בתחומי התעסוקה, החינוך, התרבות והרווחה, ובודאי בתחומי התחבורה והתברואה. רבים מתוך אוכלוסייה זו, אשר מבקשים להשתלב באורח חיים עירוני מודרני, אינם מוצאים מענה הולם בתוך המבנה המסורתי של הישובים הקיימים.
הוספת אפשרות להקמת עיר ערבית חדשה, תגדיל את מגוון ההזדמנויות ואת הניידות של האוכלוסייה הערבית ותעצים את המשאבים והמנופים הכלכליים, החברתיים והתרבותיים העומדים לרשותם ותסייע להגברת שילוב האוכלוסייה הערבית בחברה ובכלכלה. בחינת החלופות תתבסס, כאמור, על עבודת צוות תכנון מקצועי שבה ייקחו חלק גם אנשי מקצוע בתחום התכנון מקרב אוכלוסיית המיעוטים בארץ, ותכלול הליך היוועצות עם המועצה הארצית.
ה. הממשלה שמעה סקירות בעניין דו"ח "ועדת שוחט" לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. בדברי הפתיחה בנושא, אמר ראש הממשלה: "אבהיר מראש, ההשכלה הגבוהה היא אחד מקטרי המצוינות החשובים ביותר של מדינת ישראל ויש לה השפעה מכרעת על תחומי המחקר, החינוך, הכלכלה, התעשייה הסביבה ועוד. כפי שהממשלה הזאת ידעה להוביל רפורמות מרחיקות לכת בתחום החינוך בבתי הספר כך אני מעריך שנדע להוביל רפורמה דומה בהשכלה הגבוהה. לאחר שנים של קיצוצים נקלעה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל למשבר וכעת אנחנו צריכים להתמודד איתו. הדבר יכול להתבצע רק במאמץ משותף של הממשלה, האוניברסיטאות, המכללות, חברי הסגל והסטודנטים. מטרתנו היא להרחיב את הנגישות של תלמידים מכל שכבות האוכלוסייה להשכלה גבוהה, לחזק את המוסדות האקדמיים בפריפריה ולצמצם באופן ניכר את התופעה המוכרת בשם "בריחת המוחות מישראל". היום נפתח בדיונים על הרפורמה וכולי תקווה שעם פתיחת שנת הלימודים הקרובה ובדגש על תקציב 2009, כבר יבואו לידי ביטוי המגמות הללו." מר אברהם (בייגה) שוחט, יו"ר הוועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל הציג בפני הממשלה את עיקרי הדו"ח, מסקנותיו והמלצותיו. פרופ' מנחם יערי-נשיא האקדמיה, פרופ' דניאל הרשקוביץ-מ"מ יו"ר המועצה המתאמת של ארגוני הסגל האקדמי, פרופ' מנחם מגידור-יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, פרופ' משה קווה, פרופ' שושנה ארד-יו"ר ראשי המכללות הציבוריות, פרופ' שלמה גרוסמן – יו"ר הוועדה לתכנון ולתיקצוב, התייחסו גם הם לדו"ח הוועדה. מר גיל גולדנברג מ"מ יו"ר התאחדות הסטודנטים הציג בפני הממשלה את סוגיות שכר הלימוד של הסטודנטים. הממשלה קיימה דיון ראשון בנושא, והמשכו יהיה במסגרת הדיונים התקציביים אשר יתקיימו בקרוב.
|