א. שחרור אסירים פלסטינים
ב. הגדלת הסיוע לניצולי השואה
ג. העברת שטחי פעולה מהאגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך למשרד לענייני גמלאים
ד. אישור מינוי מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים במשרד ראש הממשלה
ה. הצגת יעדי המדיניות הכלכלית לשנת 2009

א. הממשלה דנה בישיבתה היום בסוגיית שחרור אסירים פלסטינים, והחליטה כדלקמן: -

1. כמחווה של רצון טוב לראש הרשות הפלסטינית, להמליץ בפני הגורמים המוסמכים לשחרר כ- 200 אסירים ועצורים פלסטינים בהתאם לקריטריונים שנקבעו בהחלטות הממשלה מיום 6.7.2003 (החלטה מס' 468), מיום 27.7.2003 (החלטה מס' 606) ומיום 13.2.2005 (החלטה מס' 3241) ובהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה.
2. ועדת השרים לשחרור אסירים פלסטינים (להלן: "ועדת השרים") תחליט על דעת הממשלה, על שחרור אסירים פלסטינים, ועל מועד שחרורם.
3. ועדת השרים תהא רשאית, מנימוקים שיירשמו, לחרוג מהקריטריון לפיו לא ישוחררו אסירים שריצו פחות משני שלישים מתקופת המאסר שהוטלה עליהם וכן תהא רשאית להחליט, בניגוד לקריטריונים, כי ישוחררו שני אסירים ששחרורם חורג מהקריטריון שנקבע על ידי הממשלה בפרמטרים של "דם על הידיים".
4. ריכוז הפעולות לביצוע השחרורים ובכלל זה גיבוש רשימת האסירים והעצורים העומדים בקריטריון השחרור, ייעשה על ידי ועדה מתאמת בראשות המנהל הכללי של משרד המשפטים (להלן: "הועדה"), בה ייטלו חלק נציגי כל הגורמים הרלוונטיים לעניין.
5. הועדה תמסור את המלצותיה ומסקנותיה לועדת השרים אשר תהיה מוסמכת לאשרן על דעת הממשלה.

על מנת לקדם את התהליך המדיני אל מול הפלסטינים, ותוך מגמה לחזק את הקשרים עם יו"ר הרשות הפלסטינית וראש הממשלה הפלסטיני הוחלט כאמור לאשר שחרור של כ- 200 אסירים.
באמצעות שחרור האסירים הפלסטינים מעוניינת  ממשלת ישראל להבהיר כי היא מודעת לחשיבות סוגיה זו, וכן להמחיש כי ניתן יהיה לשחרר אסירים פלסטינים בדרך של הידברות ולא בדרך של אלימות, או חטיפת חיילים.
הממשלה הסמיכה את ועדת השרים לטפל  בשחרור האסירים תוך חריגה מסוימת מהקריטריונים שנקבעו, כאמור, על ידי הממשלה בהחלטותיה הקודמות לעניין אחוז ריצוי העונש ויתרת המאסר. יובהר כי במקרה דנא הוסמכה ועדת השרים להחליט על שחרור שני אסירים ששחרורם חורג מהקריטריונים שנקבעו כאמור בפרמטרים של "דם על הידיים".

ב. הממשלה החליטה להגדיל את הסיוע לניצולי השואה, כדלקמן: -

1. בהמשך לדין וחשבון של ועדת החקירה הממלכתית בנושא הסיוע לניצולי השואה (להלן – "הדו"ח" ו"הועדה", לפי העניין), ולעבודת המטה הבין משרדית שהתקיימה בעקבותיו, לאמץ את עיקרי האמור בדו"ח וליישם שורה של צעדים משלימים לסיוע לניצולי השואה החיים בישראל.

2. הפעולות המפורטות בהחלטה זו מהוות השלמה לתוכנית הסיוע לניצולי השואה שאושרה בהחלטות ממשלה מס' 2534 מיום 4.11.2007 ומס' 2941 מיום 13.1.2008, כפי שיושמו, בין היתר, במסגרת חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה) התשס"ח-2008.

3. במסגרת זו, יבוצעו הפעולות הבאות:

א) העלאת התגמולים החודשיים לפי ס' 4 לחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957
1. להנחות את שר האוצר לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 4ה לחוק נכי רדיפות הנאצים התשי"ז-1957 (להלן – "החוק"), כך שזכאים לתגמול לפי סעיף 4 לחוק יקבלו  השלמה לסכום השווה ל-75% מהרנטה הגרמנית, לפי דרגת נכותם, על פי שיעורה ביום העדכון, כאמור בסעיף 3(א)(3) להחלטה זו.
2. סכום ההשלמה יהיה סכום ההפרש שבין התגמול לפי סעיף 4 לחוק, כפי שיהיה מפעם לפעם, לבין סכום השווה ל 75% מהרנטה הגרמנית, לפי דרגת נכותו של הנכה (להלן – "תוספת לגמלה"). התוספת לגמלה תשולם רטרואקטיבית החל מיום 1 בינואר 2008.
3. עדכון התוספת לגמלה ייעשה אחת לשנה ביום 1 במאי של כל שנה; סכום הרנטה הגרמנית לצורך עדכון התוספת יהיה כסכומה ביום ה-1 במאי של כל שנה, והיא תחושב בשקלים חדשים לפי שער האירו הממוצע בתקופה שבין ה-1 בינואר עד ה-30 באפריל של אותה שנה.
4. להנחות את שר האוצר להביא את הצו לפי סעיף 4ה לחוק לאישור ועדת הכספים של הכנסת עד ליום 1.9.2008, ולפנות בבקשה ליו"ר ועדת הכספים לאשר את הצו עד ליום 10.9.2008, על מנת לאפשר העברת התשלום לניצולים עד לסוף אותו חודש.

ב) המשך המאמץ לשדרוג השירות בלשכה לשיקום לנכים
1. הממשלה רושמת לפניה את התהליכים המשמעותיים שהובילה הלשכה לשיקום נכים במשרד האוצר (להלן – "הלשכה") לשיפור השירות הניתן בה לעשרות אלפי ניצולי שואה, ומנחה את ראש הלשכה להמשיך ולקדם את תוכניותיו בהקשר זה.
2. בהמשך להחלטת הממשלה מס' 2534 הנ"ל, ולאור ההערות הנקודתיות שנכללו בדו"ח וועדת החקירה, להורות למנכ"ל משרד האוצר לדווח לממשלה, אחת לשנה, על התקדמות תהליכי השינוי בלשכה, בהתאם למדדי תפוקה ותוצאה שייקבעו על ידו.

ג) הסדרת אופי היחסים שבין ממשלת ישראל לבין ועידת התביעות
1. בהמשך להערות שנכללו בדו"ח הוועדה ביחס לאופן שבו נעשה שימוש בכספי ועידת התביעות, ובצד ההערכה הרבה שהממשלה רוחשת  לפעילותה והרצון  שהביעה  ועידת התביעות לערוך בחינה מחודשת של יחסיה עם המדינה, להטיל על השר לענייני גמלאים, המופקד על ענייני השבת זכויות ורכוש יהודי, לבוא בדברים עם ועידת התביעות על מנת:

(א) להביא לגיבוש אמנה אשר תגדיר את אופי היחסים בין ועידת התביעות לבין הממשלה ותקבע מדיניות לעניין פעולותיה של הועידה לקידום הסיוע הניתן על ידי ועידת התביעות לניצולי השואה בישראל.
(ב) להבטיח כי סכומי התמיכה שמקורם ברכוש קורבנות הנאצים והקהילות שחרבו בגרמניה ובאוסטריה המופקדים בידי הועידה, וכספים נוספים שיושגו במסגרת סמכויותיה של הוועידה, ימשיכו לתרום באופן משמעותי לרווחת ניצולי השואה בישראל, תוך תכנון ארוך-טווח ובהתייחס להזדקנותה של האוכלוסייה.
בכל הקשור להשתתפות ועידת התביעות בסל השירותים לסיוע לניצולים, יפעל השר לענייני גמלאים בתיאום עם שר הרווחה והשירותים החברתיים.
2. לקבוע כי הממשלה רואה לנכון שכספי ועידת התביעות ישמשו מכאן ואילך למתן סיוע כספי ישיר לניצולי השואה, לתמיכה בשירותים בעין עבורם, לפיתוח תשתיות לשירותים אשר תינתן בהם עדיפות מובהקת לניצולים או לפיתוח שירותים אשר ישרתו מספר משמעותי של ניצולים. כל זאת, למעט כספים המיועדים להנחלת זיכרון השואה, ומבלי שתפגענה תוכניות קיימות.

ד) שירותים לניצולי השואה ופעולות למיצוי זכויותיהם
1. בהתאם להחלטת  ממשלה מס' 2354 הנ"ל, הגדילה הממשלה פי עשרה את התקציב למימון שירותים לניצולי שואה והעמידה אותו על סך של 200 מיליון ש"ח משנת 2009 ואילך. הממשלה רואה בתקציב זה, יחד עם תקציב בסדר גודל דומה שמעמידה ועידת התביעות,  מענה לחלק הארי של המלצות הדו"ח בנושא. 
2. להטיל על הוועדה לעניין הקצאת תקציב סל השירותים, בראשות מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים, אשר מונתה בהחלטת ממשלה מס' 2534, לבחון, לאור המלצות הדו"ח ועל בסיס הידע המקצועי הקיים במשרדי הממשלה הרלוונטיים, את אופן השימוש במשאבים שהוקצו לסל השירותים לניצולי השואה.
3. להסמיך את מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים להקים צוות בראשותו, ובשיתוף מנכ"ל המשרד לענייני הגמלאים ומנהל הלשכה לשיקום נכים במשרד האוצר, אשר יביא תוך 90 יום להקמת מערך שיפעל למיצוי זכויותיהם של ניצולי השואה. הצוות יפעל לטיפול במכלול הנושאים הכרוכים בנושא, בהתבסס על כלל השירותים והיכולות הקיימים בגופי הממשלה השונים. 
4. להטיל על מנכ"ל משרד הבריאות להקים צוות בראשותו, ובהשתתפות מנהל הלשכה לשיקום נכים ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר, אשר יסדיר בתוך 120 יום את נהלי העבודה שבין הממשלה לבין קופות החולים בנושא מנגנון השיפוי לתרופות שמקבלים ניצולים כחלק מנכותם המוכרת, בהתאם לחוק נכי רדיפות הנאצים, באופן אשר יביא לשיפור השירות לניצולים ובמסגרת המשאבים הקיימים.

החלטה זו מיועדת בעיקרה להגדיל את הקצבה החודשית הניתנת לכ-40,000 ניצולי שואה המקבלים קצבה מממשלת ישראל לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957 (להלן – "החוק"), ולהעמיד אותה על 75% מגובה הקצבה שמשלמת לניצולי שואה ממשלת גרמניה, כמפורט להלן.

החלטה זו באה בנוסף להחלטות הממשלה מס' 2534 מיום 4 בנובמבר 2007 ומס' 2941 מיום 13 בינואר 2008,  בה אושרה תוכנית סיוע ממשלתית מקיפה ורב-שנתית לסיוע לניצולי השואה ולקשישים הנזקקים בישראל. בעקבות ההחלטה הקודמת, משלמת כיום המדינה קצבה חודשית ללמעלה מ-2,000 ניצולי שואה יוצאי מחנות וגטאות אשר "נפלו בין הכיסאות" ולא זכו עד כה לסיוע חודשי ייעודי בשל היותם ניצולים. בנוסף, בשנת 2008 שולם מענק שנתי של 4,000 ₪. בשנת 2008 שולם לכ-6,000 ניצולי שואה נזקקים; הוקצה תקציב של כ-100 מליון ש"ח למענקים ושירותים אישיים. בשנת 2008, ותקציב שנתי של 200 מליון ₪ משנת 2009 ואילך; ניתנו הטבות לניצולים המקבלים קצבה מ"קרן סעיף 2" והחל יישום מהלך שתוכנן במשותף עם נציגי הניצולים לטיפול בהיבטי ההכרה וההוקרה בניצולים. בעקבות ההחלטות, ניתנו גם תוספות מדורגות לקצבאות הבטחת ההכנסה והזקנה.
ההחלטה האמורה  גובשה לאחר כחודש וחצי של עבודת מטה במסגרתה נבחנו הפרקים השונים בדו"ח ומשמעות יישומם. בעבודה לקחו חלק משרדי ראש הממשלה, האוצר, המשפטים, הרווחה והשירותים החברתיים והמשרד לענייני גמלאים. במסגרתה, נערכו מספר מפגשים עם נציגות מרכז הארגונים של ניצולי השואה, לצורך ליבון הסוגיות השונות. בהמשך לעבודה שנעשתה, גובשה החלטה זו בדבר אימוץ עיקרי האמור בדו"ח ויישום שורת צעדים, כמפורט בהחלטה.

במסגרת עבודת המטה שהוביל משרד ראש הממשלה, בה שותפו משרדי האוצר, המשפטים, הרווחה והשירותים החברתיים והגמלאים, נבחנו מספר חלופות  בין היתר, נבחנו האפשרויות ליישב את הסתירה בין העיקרון המשפטי-היסטורי העומד בבסיס המלצות ועדת החקירה לבין העיקרון החברתי-סוציאלי שעמד בבסיס החלטת הממשלה מנובמבר 2007.
במסגרת זו, נבחנה האפשרות להגדיל את הקצבאות רק ל"קבוצה המקופחת", כהגדרתה בדו"ח הוועדה, ובמקביל לסייע לניצולים הנזקקים (אשר כבר היום מקבלים קצבה גבוהה יותר מיתר הניצולים, ומכאן שכנראה לא יקבלו כל תוספת או יקבלו תוספות ששיעורן נמוך יחסית). עוד נבחנה האפשרות להכיר בדמי ההבראה שמקבלים 95% מהניצולים (ללא הוכחת צורך) כחלק מהקצבה הישראלית לצורך השוואתה עם הקצבה הגרמנית. משמעות הדבר היתה הקטנת התוספת המתוכננת לכלל הניצולים, באופן שיאפשר הגדלת הסיוע לניצולים הנזקקים.
לאחר בחינת כלל האפשרויות, החליטו ראש הממשלה ושר האוצר להגדיל את התגמולים לניצולי השואה באופן התואם את המלצות הועדה. כתוצאה מכך, הוחלט להעלות את שיעור התגמול לכלל הניצולים המקבלים קצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, מבלי להביא את דמי ההבראה בחשבון בעת קביעת גובה התגמול, וזאת רטרואקטיבית מיום 1.1.2008. הכל, בהתאם  למתואר לעיל.
עוד יצוין כי בדו"ח הוועדה הוצעו שתי חלופות לעדכון התגמולים, כך שיעמדו על 75% מהרנטה הגרמנית. על פי החלופה הראשונה, הומלץ להעלות את שווי אחוז הנכות ב-79.2%, כך שהתגמול הישראלי בדרגת נכות של 25% יהיה בסכום השווה ל-75% מהרנטה הגרמנית לנכה מקביל. העלאה זו היתה מביאה לכך ששיעור התגמול לשאר הנכים, פרט לנכה בדרגת נכות 25%, יהיה גבוה מ-75% מהרנטה הגרמנית. על פי החלופה השנייה, תאומץ שיטת המדרגות של החוק הגרמני, כך ששווי התגמול הישראלי בכל דרגת נכות יעמוד בכל עת על 75% מהרנטה הגרמנית. שיטה זו היא שנבחרה ליישום כמתואר לעיל.

ג. כמו-כן, דנה הממשלה בעניין העברת שטחי פעולה מהאגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך למשרד לענייני גמלאים. הממשלה החליטה:

א) להעביר בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק יסוד: הממשלה, את התחומים המפורטים להלן מהאגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך אל המשרד לענייני גמלאים: -

1. תמיכה בגופים המקיימים קורסים להעשרת מבוגרים בנושאים שונים.
2. מימון תכניות ופעילויות פנאי לאנשים בעלי מוגבלויות.
3. תמיכה בגופים המקיימים פעילות להנחלת המורשת והעמקת הידע בנושא כוחות המגן והמחתרות בתקופת טרום המדינה לקהל הרחב.
4. תקצוב פעילות העשרה למבוגרים הכוללת קתדראות עממיות וכן תקצוב קורסים להשלמת השכלה יסודית לאוכלוסיה הבוגרת (תהיל"ה). כל ההיבטים החינוכיים פדגוגיים (לרבות פיקוח, אישור תוכנית לימודים, הענקת תעודות וכד') הנוגעים לתהיל"ה יוותרו בידי משרד החינוך. 
5. תקצוב פעילות העשרה לחינוך מבוגרים המתקיימת ברשויות מקומיות, הכוללת קתדראות עממיות וכן תקצוב קורסים להשלמת השכלה יסודית לאוכלוסיה הבוגרת (תהיל"ה). כל ההיבטים החינוכיים פדגוגיים (לרבות פיקוח, אישור תוכנית לימודים, הענקת תעודות וכד') הנוגעים לתהיל"ה יוותרו בידי משרד החינוך.
6. תקצוב סמינרים לציבור הרחב בנושאים שונים של מורשת והיסטוריה.

 להביא את ההחלטה בסעיף זה לידיעת הכנסת בהתאם לסעיף 9(א)(11) לחוק הממשלה התשס"א 2001.

ב) למשרד לענייני גמלאים יתווספו 4 תקני כוח אדם כדי לעסוק בתחומים שיועברו אליו כאמור, וזאת על חשבון התקנים שיתפנו במשרד החינוך כתוצאה מהעברת התחומים כמפורט בסעיף א' לעיל. 

ג) ההחלטה לפי סעיפים א' ו-ב' לעיל תיכנס לתוקף ביום 1.1.09 (להלן: "מועד העברת האחריות"). עד למועד העברת האחריות יפעלו משרד החינוך והמשרד לענייני גמלאים במשותף להתאמת הפעילויות המנויות בסעיפים א'1, א'2, א'4, א'5 ו-א'6 לעיל לאוכלוסיית היעד של המשרד לענייני גמלאים. החל ממועד העברת האחריות - ביצוע הפעולות במסגרת שטחי הפעולה המועברים ימומן מתקציב המשרד לענייני גמלאים כפי שיחליט. 

ד) להקים צוות משותף, בראשות המנהלים הרלוונטים במשרד החינוך ובמשרד לענייני גמלאים או נציגיהם ובהשתתפות נציגי אגף תקציבים במשרד האוצר ונציב שירות המדינה – לקביעת דרגות התקנים המועברים כמפורט בסעיף ב' לעיל והסדרת מעבר העובדים ממשרד החינוך למשרד לענייני גמלאים.

לאחר הקמת המשרד לענייני גמלאים, סוכם בין משרד החינוך למשרד לענייני גמלאים, להעביר לידי המשרד לענייני גמלאים תחומי טיפול שונים הרלוונטיים לאוכלוסיית היעד של המשרד לענייני גמלאים.  בעקבות זאת נעשה מיפוי במשרד החינוך,  באגף לחינוך מבוגרים, הוחלט כאמור להעביר ממנו אל המשרד לענייני גמלאים את התחומים המצוינים בהחלטה.

כיוון שאוכלוסיית היעד של התחומים המועברים כוללת גם קהלים נוספים על קהל היעד של המשרד לענייני גמלאים, יפעלו משרד החינוך והמשרד לענייני גמלאים לביצוע ההתאמות הנדרשות.
 
ד. הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט- 1959, לאשר את מינויו של מר איימן סייף לתפקיד מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים במשרד ראש הממשלה.
 מר איימן סייף הוא יליד 1968, נשוי ואב לשניים, משמש כיום מנהל ההקמה של הרשות לפיתוח כלכלי של מגזרי המיעוטים במשרד ראש הממשלה.

ה. שר האוצר ועוזריו הציגו בפני הממשלה את יעדי המדיניות הכלכלית לשנת 2009, ואת העקרונות שהנחו אותם לקבוע אותה ולהציע יעדים אלה.
 שר האוצר ציין בדבריו כי מדינת ישראל נמצאת בתקופה לא פשוטה של משבר כלכלי גלובלי ושל מצב פוליטי מסוים. נוכח מצב זה צריך לדעת לטפל בו בזהירות. כלומר לשמור את המדיניות הכלכלית מחוץ לפוליטיקה. מציאות מורכבת זאת מטילה על הממשלה אחריות כבדה והיא מחייבת התלכדות של כל שרי הממשלה סביב יעדי המדיניות שהצבנו לעצמנו עם כינונה של הממשלה הנוכחית. שר האוצר הדגיש את החשיבות של שמירה על משמעת פיסקאלית ואת החשש מפני פריצת מסגרות, במיוחד במצב של חשש להאטה בקצב הצמיחה ועליות מחירים במשק.

 בהתייחס לנושא, ראש הממשלה אמר כי:  "בשנת 2008 הכלכלה הישראלית הצליחה לעמוד באופן יציב ומרשים בטלטלות שעברו על הכלכלה העולמית, בעיקר על המשקים המערביים, אלא שהקשר האינטימי שלנו איתם עלול היה להשפיע על הביצועים של הכלכלה הישראלית. אנחנו מצפים בשנה הקרובה לתהליכי מיתון בכלכלה העולמית וגם לעליית האינפלציה – שני מרכיבים שעלולים בתנאים מסוימים להשפיע בצורה שאיננו מצפים לה גם על הכלכלה הישראלית. יחד עם זאת, למרות הטלטלות הללו, הציפייה היא ששנת 2008 תסתיים בצמיחה די משמעותית בכלכלה הישראלית, צמיחה שהיא גבוהה יותר מהצמיחה בכל ארצות המערב. זה לא דבר מובן מאליו, הוא תוצאה של מדיניות פיסקאלית מאוד מאוזנת ומשמעת מוניטארית שהופעלה, לפעמים באילוצים קשים מאוד, על ידי האוצר במידה רבה ובגיבוי שלנו כממשלה. כפי שידוע, בשנים האחרונות חרטנו על דגלנו סדר עדיפויות ששם בפסגה את נושאי החינוך, הרווחה והביטחון. שני הנושאים, גם נושא הרווחה וגם נושא החינוך, הם לא רק מרכיבים חברתיים, וההבחנה המלאכותית משהו בין נושאי הרווחה לבין נושא הביטחון לא מקובלת עלי. שמחתי לשמוע את דברי שר הביטחון בימים האחרונים, שאמר שביטחון זה בראש ובראשונה חינוך ורווחה. לכן הנושאים הללו ממשיכים לעמוד בראש סדר העדיפויות והם יובאו להכרעת הממשלה. אני מבקש לומר משהו לשרי הממשלה בראשית הדיון התקציבי . יש שני נושאים מרכזיים ששרי הממשלה מחויבים בהם: קודם כל, כל שר שמופקד על משרד מחויב לתקציב שהוא אחראי עליו ולנושאים שעומדים בסדרי עדיפויות של המשרד שהוא מופקד עליו. זאת האחריות הפרטיקולארית  של כל שר, האחריות המשרדית שלו, ואני מצפה שכל שר בהחלט ייתן ביטוי לעדיפויות ולנושאים שעומדים על הפרק בתחומים שהוא מופקד עליהם. יש מרכיב אחד שאני לא אקבל, ואני מודיע לכם שאני לא אקבל – אני לא אקבל עמדות סיעתיות בדיונים על התקציב. זה לא היה מעולם וזה לא יהיה גם הפעם. אין דבר כזה שסיעה אומרת: "זאת עמדת הסיעה, בלי שום קשר לתקציב משרד X, בלי שום קשר לתקציב משרד Y, בלי שום קשר לתמונה הכוללת של התקציב הלאומי, אלא רק לעמדה של המפלגה או של הסיעה כעמדה פוליטית ומפלגתית".

 הממשלה קיימה דיון בנושאים שהועלו בסקירותיהם של אנשי משרד האוצר