א. התייחסות ראש הממשלה למאמר שפורסם ב"אקונומיסט" הבריטי המשבח את הכלכלה הישראלית
ב. קביעת תקופת כהונתם של נושאי משרה בכירים בשירות המדינה
ג. תיקון בחוק יסוד: השפיטה
ד. נוהל עבודת הממשלה בחירום
ה. הארכת הזכאות לדיור זמני למשפחות שפונו מחבל עזה וצפון השומרון והצטרפו להסכם העתקה בישובים יד חנה ובת הדר
ו. הבהרת הממשלה בנוגע לבג"צ שהוגש ע"י מתיישבי מזרח לכיש
ז. תקנות הגנת הדייר


א. בפתח הישיבה הפנה ראש הממשלה את תשומת ליבם של חברי הממשלה למאמר שהתפרסם בעיתון ה"אקונומיסט" הבריטי, שנחשב לשבועון הכלכלי החשוב ביותר בעולם. העיתון מציין שהכלכלה הישראלית, היא הכלכלה המצליחה בעולם.                      
עוד אמר ראש הממשלה: "אנחנו יודעים שהכלכלה שלנו מצליחה. הפרספקטיבה הבינלאומית הזאת היא לא דבר מבוטל, כשעתון כמו ה"אקונומיסט" מציג את הכלכלה הישראלית ככלכלה המוצלחת בעולם. נדמה לי שאנחנו רשאים לטפוח, אמנם לא לכולנו על השכם, אבל לפחות לשר האוצר על ההישג הזה, ולכל העוסקים בניווט המדיניות הכלכלית. אני חושב שזה רגע יוצא דופן. היו לנו הרבה מאוד מצבים בשישים השנים האלה, שבהם הכלכלה הישראלית נראתה כמשתפרת, היו גם מצבים קשים. מעולם, גורמים בינלאומיים, הבכירים ביותר, המוסמכים ביותר, האובייקטיביים ביותר, שלאו דווקא ידועים באיזו שהיא אהדה מופרזת למדינת-ישראל, הכתירו את הכלכלה הישראלית ככלכלה המוצלחת בעולם". 

ב. הממשלה דנה בישיבתה היום בעניין קביעת תקופת כהונתם של נושאי משרה בכירים בשירות המדינה.  הממשלה החליטה כדלקמן:–
1. כללי -

א. לקבוע הסדרים לקציבת תקופת כהונתם של נושאי משרה בכירים בשירות המדינה בהתאם לאמות-המידה שיפורטו להלן.

ב. הסדרים אלה יחולו על נושאי משרה בכירים מבין נושאי המשרה בשירות המדינה המנויים בתוספת לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, כפי שיוצע על ידי הצוות המקצועי האמור בסעיף 5 להלן, וכפי שיאושר על-ידי הממשלה.
הצוות המקצועי מוסמך להציע לממשלה להחיל את ההחלטה גם על משרות בכירות נוספות בשירות המדינה, העונות על המאפיינים האמורים בסעיף 2 להלן, ואשר הכללתן עולה בקנה אחד עם מטרות החלטה זו.

ג. החלטה זו אינה חלה על כהונת מנהלים כלליים של משרדי הממשלה, לגביהם נקבעו הוראות מיוחדות בסעיף 12 לחוק המינויים, ובפרק 17.16 לתקשי"ר.

2. קביעת תקופת כהונה לפי קטגוריות -

לתפקידים בכירים בשירות המדינה תקבע תקופת כהונה בהתאם לאחת הקטגוריות שלהלן:

א. קציבת תקופת כהונה (קדנציה) אחת שאינה ניתנת להארכה 

(1) לתפקידים בכירים בשירות המדינה המפורטים להלן, תיקבע תקופת כהונה אחת (קדנציה) שאינה ניתנת להארכה:
 
(א) משרות ניהוליות בכירות של ראשי מערכות גדולות בשירות המדינה;
(ב) משרות ניהוליות-מקצועיות בכירות בהן לעצמאות ולאי התלות של נושא המשרה חשיבות מיוחדת, כגון: משרות שהנושאים בהן ממונים על אכיפת החוק, טוהר מידות ורגולציה.

(2) בסיומה של תקופת הכהונה שנקבעה, תתפנה המשרה מאליה, ולא יהיה ניתן להאריך את כהונת אותו עובד בתפקיד. יחד עם זאת, אין מניעה כי עובד כאמור ימונה, בכפוף לקיום הליכים לפי כל דין, למלא תפקיד אחר בשירות מדינה.

ב. קציבת תקופת כהונה (קדנציה) הניתנת להארכה

(1) למשרות מקצועיות בכירות, אשר המכהנים בהן אינם עומדים, ככלל, בראש המערכת, ואשר מתאפיינות בכך שנודעת חשיבות לצבירת הניסיון בתפקיד מחד גיסא, אך גם בצורך ברענון השורות, מעת לעת, מאידך גיסא  - תיקצב תקופת הכהונה תוך אפשרות להארכתה לתקופה קצובה נוספת, אחת או יותר.

(2) בתום תקופת הכהונה הקצובה הראשונה, ניתן יהיה, בהחלטה של השר הממונה, לאחר התייעצות עם נציב שירות המדינה, ובהתחשב בתפקודו של נושא המשרה ובצורך בריענון השורות, להאריך את הכהונה לתקופה נוספת, או להחליט שלא להאריך את הכהונה לתקופה נוספת ואז המשרה תתפנה. כל עוד לא התקבלה החלטה כאמור – ימשיך נושא המשרה בתפקידו.

(3) בסיומה של תקופת הכהונה - אם לא הוארכה - אין מניעה כי העובד ימונה, בכפוף לקיום הליכים לפי כל דין, לתפקיד אחר בשירות המדינה.

ג. תקופת כהונה שאינה קצובה - קביעת פרק זמן מינימלי לכהונה (פז"מ)

(1) למשרות בכירות שמאפייניהן יפורטו להלן, לא תיקצב תקופת כהונה אך ייקבע פרק זמן מינימלי לכהונה (פז"מ), בו לא ניתן יהיה להעביר את נושא המשרה מכהונתו (בכפוף לאמור בסעיף 4 להלן), וזאת במגמה להבטיח יציבות, המשכיות ואטרקטיביות של המשרה.

(2) עם תום תקופת הכהונה שנקבעה (הפז"מ), יהא רשאי הגורם הממנה לבצע חילופי גברי במשרה, לפי שיקול דעתו, או להאריך את הכהונה בתקופה קצובה נוספת או בתקופות קצובות נוספות, שלא יעלו, במצטבר, על תקופת הפז"מ, אך זאת מבלי לגרוע מהסמכות להפסיק את הכהונה בעקבות חילופי השר.

(3) המשרות להן יקבע פרק זמן מינימלי לכהונה (פז"מ) הן משרות ניהוליות-מקצועיות בכירות, שהנושאים בהן מופקדים על ביצוע מדיניות הממשלה, והדורשות מידה גבוהה של אמון ותיאום בין נושאי המשרה לחברי הממשלה.

(4) תקופת הפז"מ למשרות כאמור תיקבע על-ידי הצוות המקצועי האמור בסעיף 5 להלן. ככלל, תקופת הפז"מ למשרות כאמור תהיה בין שלוש לארבע שנים, בהתאם לאופי המשרה.

(5) בסיומה של הכהונה במשרות אלו אין מניעה כי העובד ימונה, בכפוף לקיום הליכים לפי כל דין, לתפקיד אחר בשירות המדינה.

3. סיום ההעסקה - סיום העסקה של נושא המשרה בשירות המדינה כאמור בסעיף 2, ייחשב לפרישה מן השירות וייזכה את נושא המשרה בזכויות המגיעות לו על פי דין ועל פי חוזה ההעסקה.

4. הפסקת כהונה בתוך תקופת הקדנציה או הפז"מ -

א. לא תופסק כהונתו של נושא משרה במהלך תקופת הכהונה שנקצבה למשרה, או בתקופת הפז"מ, אלא עפ"י המלצת הוועדה המייעצת למינויים בכירים, לפי החלטת הממשלה מס' 91 מיום 30.5.2006.
ב. הוועדה רשאית להמליץ על סיום העסקה בתוך תקופת הכהונה שנקצבה למשרה או בתקופת הפז"מ, אם הוכח להנחת דעתה כי מתקיים אחד מאלה:
(1)  קיומה של אי התאמה מובהקת לתפקיד;
(2) קיומו של משבר אמון חריף ומתמשך, או קיומם של חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין נושא המשרה הבכיר לבין הממונים עליו, היוצרים מצב המונע תפקוד יעיל  ותקין.
ג. אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מעילות או מהסדרים אחרים שבדין, בגינם ניתן לסיים את כהונת העובד בתוך תקופת הקדנציה או הפז"מ, כגון הליכי משמעת, מצב בריאות  וכיו"ב.
ד. הוועדה תקבע את סדרי עבודתה, בכפוף לאמור להלן:
(1) הבקשה לחוות-דעת הוועדה לענין הפסקת כהונתו של נושא משרה לפי החלטה זו תוגש לוועדה בכתב על ידי השר או המנכ"ל שעם משרדו נמנית המשרה, תוך פירוט התשתית העובדתית הרלבנטית, ונימוקי הבקשה, בצירוף המסמכים לתמיכה בבקשה, ככל שישנם.
(2) הוועדה תגבש את עמדתה לאחר שנתנה לנושא המשרה שעניינו נדון בפניה הזדמנות להשמיע דברו בפניה, בכתב או בעל-פה, ותגיש לשר ולנושא המשרה את המלצתה המנומקת בכתב.
(3) נציבות שירות המדינה תרכז את עבודת הוועדה.

5. קביעת רשימות המשרות וסיווגיהן -

א. צוות מקצועי בראשות נציב שירות המדינה או נציגו, ובהשתתפות נציג ראש הממשלה, נציג שר האוצר, נציג שר המשפטים, נציג היועץ המשפטי לממשלה, מנכ"ל משרד ממשלתי או נציגו שיוצע על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה וימונה על ידי ראש הממשלה, יגבש בתוך 120 ימים, בהתייעצות עם השרים והמנכ"לים הנוגעים בדבר, הצעה של רשימת משרות בכירות המתאימות לכל אחת מהקטגוריות המנויות בסעיף 2 לעיל. הצוות גם יציע את משך תקופת הכהונה או הפז"מ המתאימים לכל משרה ומשרה. הצעת הצוות תובא לאישור הממשלה.

ב. בפרסום הודעה אודות הליך איוש משרה מן המשרות שסווגו באחת מן החלופות לעיל, יפורסמו סיווגה של המשרה ומשך תקופת הכהונה או הפז"מ, שנקבעו לגביה.
ג. במסגרת אישורה של משרה בכירה חדשה ייבחן הצורך בסיווגה של המשרה לאחת מן הקטגוריות דלעיל, לפי העניין.

6. תחילה ותחולה -

א. תחילתה של החלטה זו עם אישור רשימת המשרות ותקופות הכהונה לגבי אותה משרה על-ידי הממשלה, כאמור בסעיף 5 (להלן - מועד תחילתה של ההחלטה).

ב. הצוות המקצועי האמור בסעיף 5 יביא בפני הממשלה, בתוך 120 ימים, הצעה להחלת העקרונות שבהחלטה זו גם על נושאי משרה המכהנים במועד קבלת ההחלטה, כולם או מקצתם, לפי אמות מידה שיוצעו. 

כאמור החלטה זו עוסקת בקציבה ובסיום כהונה של עובדים בכירים המועסקים בשירות המדינה מתוך בעלי התפקידים המפורטים בתוספת לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט – 1959 (להלן: חוק המינויים). המדובר בין היתר במשרות המאויישות בפטור מלא ממכרז או בפטור ממכרז בכפוף לכך שיתקיים הליך של איוש באמצעות ועדת איתור. לרוב, מועסקים בעלי משרות ניהול בכירות אלה בחוזים מיוחדים לפי תקנה 1(3) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד), התש"ך – 1960.  כמו כן, הצוות המקצועי שיעסוק בקביעת תקופות הכהונה, יהא מוסמך להציע לממשלה להרחיב את תחולת ההחלטה גם על משרות בכירות נוספות בשירות המדינה, שחלים עליהן המאפיינים של המשרות המפורטים בסעיף 2 להצעה. ההחלטה אינה חלה על כהונת מנהלים כלליים של משרדי הממשלה, לגביהם נקבעו הוראות מיוחדות בדבר הפסקת שירותם בסעיף 12 לחוק המינויים, ובפרק 17.16 לתקשי"ר. כמו כן אין בהחלטה זו בכדי לשלול קבלת החלטות נוספות בענין קציבת כהונת עובדי מדינה נוספים שאינם כלולים בהחלטה זו. 

ג.  הממשלה אישרה את טיוטת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – ביקורת שיפוטית על תוקפם של חוקים).

אחרי חקיקתם של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק בשנת 1992, פסק בית המשפט העליון, ברוב של שמונה שופטים נגד אחד, כי חוק רגיל שחוקקה הכנסת אשר פוגע בזכות מן הזכויות המוגנות בחוקי יסוד אלה, ואינו מקיים את דרישות פסקות ההגבלה (סעיף 8 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וסעיף 4 לחוק-יסוד: חופש העיסוק), אינו חוקתי. עוד קבע בית המשפט העליון, כי לבתי המשפט נתונה סמכות הביקורת השיפוטית על חוקתיותם של חוקים, ואם יגיעו למסקנה כי חוק אינו חוקתי, הם מוסמכים לתת סעדים חוקתיים, לרבות הכרזה על בטלותו של חוק (ע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל, פ"ד מט(4) 221). על פי פסיקתו של בית המשפט העליון, הסמכות להכריז על בטלותו של חוק לא יוחדה לבית המשפט העליון בלבד.

ועדה ציבורית בראשות פרופ' יעקב נאמן, אשר הוקמה על-ידי הממשלה בשנת 2002 המליצה להביא בפני הכנסת את הצעת חוק-יסוד: החקיקה, בנוסח אשר היא גיבשה, וגם הציעה לתקן את חוק-יסוד: השפיטה, כך שהסמכות לקבוע כי חוק הוא בלתי-חוקתי תוקנה לבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מורחב. עוד המליצה הוועדה, כי במסגרת חוק-יסוד: החקיקה, ייקבע כי מקום שבית המשפט העליון קבע כי חוק אינו חוקתי, תוכל הכנסת, אחרי שפסק הדין יונח בפניה, לקבוע בחוק, ברוב של שבעים חברי הכנסת, כי החוק אשר בית המשפט העליון קבע כבלתי-חוקתי, יעמוד בתוקפו על אף האמור בפסק הדין, לתקופה מוגבלת (הוראה המכונה "פסקת התגברות" או override, הקיימת במודל קצת אחר בסעיף 33 לצ'רטר הקנדי בדבר זכויות האדם).

הצעת החוק הנוכחית כוללת שני אלמנטים אלה שבהמלצות ועדת נאמן - ייחוד הביקורת השיפוטית על חוקתיותם של חוקים לבית המשפט העליון והוראת ההתגברות. ההצעה שונה מהמלצת ועדת נאמן במספר עניינים ובהם: הגבלת סמכותו של בית המשפט להכריז על אי-חוקתיותו של חוק לעילות מוגדרות - פגיעה בזכויות אדם בניגוד לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק וכן קבלת חוק שלא ברוב הנדרש שנקבע בחוק יסוד; קביעה כי הכרזה של בית המשפט העליון על אי-חוקתיותו של חוק טעונה החלטה של שני שלישים לפחות משופטי ההרכב; קביעת כלל שחוק שהוכרז כבלתי-חוקתי יעמוד בתוקפו במשך ששה חודשים לפחות, אלא אם קבע בית המשפט העליון אחרת מטעמים מיוחדים כדי למנוע תוצאות שאינן ניתנות לתיקון; וקביעה כי חוק override יתקבל ברוב של 61 חברי הכנסת, ובהפרש של 5 קולות לפחות בין התומכים לבין המתנגדים.

ד. ממשלה אישרה נוהל לעבודת הממשלה בחירום, וקבעה כי נוהל זה ייכנס לתוקפו החל מיום קבלת החלטה זו.
דו"ח ועדת הבדיקה הממשלתית לבירור ההיערכות וההתנהלות של הדרג המדיני ומערכת הביטחון בנוגע למכלול ההיבטים של מלחמת לבנון השנייה בראשות כב' השופט (בדימ') אליהו וינוגרד (להלן – "ועדת וינוגרד") דן בנושא תהליך קבלת ההחלטות של הממשלה בשעת מלחמה. בהמשך לכך, הציעו חברי ועדת וינוגרד לקבוע נהלים למיסוד תהליך קבלת ההחלטות כך שבפני הדרג המדיני תוצג תמונה נכונה ומלאה של מצב החירום.

צוות ההיגוי ליישום המלצות הדו"ח החלקי של ועדת וינוגרד, בראשות רא"ל (מיל') אמנון ליפקין-שחק, שמונה בהחלטת ממשלה מס' 1609 מיום 2.5.2007, בחן המלצה זו, והמליץ אף הוא לעגן בנוהל את הליך קבלת ההחלטות במצבי חירום.

בהמשך לכך, התקיימה עבודת מטה בין-משרדית בהובלת המטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה לגיבוש הנוהל, הקובע את סדר הפעולות שעל הממשלה לנקוט בעת מצב חירום.

להלן הנוהל -

1. כללי

א. בבסיס ארגון עבודת הממשלה בחירום עומד נוהל עבודת הממשלה בחירום.

ב. מטרת הנוהל היא להגדיר ולקבוע את סדרי עבודת הממשלה בחירום כנספח לתקנון עבודת הממשלה.

ג. למען הסר ספק, מובהר כי נוהל זה דן במצבי חירום פרטניים ואינו דן במצב החירום הכללי הקיים במדינה ושהוכרז בהתאם לס' 38 לחוק יסוד: הממשלה.

ד. אין באמור בנוהל זה כדי לפגוע בסמכות הנתונה לממשלה או לשר משריה לפעול במצבי חירום על פי כל דין.

2. מצבי חירום אפשריים

 "מצב חירום" – מצב המצריך היערכות מיוחדת ופעילות רב תחומית ברמה הלאומית. מצב החירום יכול לנבוע מאחד מאלה:

א. מלחמה כוללת או עימות מוגבל או נסיבות העשויות להוביל למערכה כזו;

ב. פיגוע "טרור על" קונבנציונלי או בלתי קונבנציונלי, לרבות שיבוש מערכות מידע הגורם לסיכון בנפש או נזק לתשתיות ("סייבר טרור");

ג. אסון טבע – רעידת אדמה, שיטפון וכדומה;

ד. מגיפה;

ה. תקלה תפעולית, כגון תקלה הגורמת להתפשטות חומר מסוכן או חומר רדיולוגי, וכדומה העשויה לגרום לאסון המוני.
 
3. הודעה על הפעלת הממשלה במתכונת חירום והפעלת מנגנוני הממשלה בחירום:

א. ראש הממשלה יהיה מוסמך לקבוע כי לעניין הפעלת הממשלה מתקיים מצב חירום בהתאם לנוהל זה.

ב. בקשה להפעלת הממשלה בחירום תובא בפני ראש הממשלה על-ידי שר בממשלת ישראל או על-ידי כל גורם אחר הכפוף לראש הממשלה.

ג. בקשה להפסקת הפעלה של הממשלה בחירום תובא בפני ראש הממשלה על ידי הגורמים, כאמור בסעיף קטן ב' לעיל.

4. הפעלת מנגנוני משרד ראש הממשלה בעת הכרזה על הפעלת הממשלה במתכונת חירום

 בהתקיים מצב חירום תינקטנה הפעולות הבאות:

א. מזכיר הממשלה יודיע על מצב החירום, בהקדם האפשרי, לכל חברי הממשלה. כל אחד מחברי הממשלה יפעל על פי תחומי אחריותו ויודיע על מצב החירום לגורמים הכפופים לו. חברי הממשלה יודיעו למזכירות הממשלה על מקום הימצאם ועל דרכי ההתקשרות עמם בכל עת על מנת שניתן יהיה לאתרם ולזמנם לישיבות לפי הצורך.

ב. מזכיר הממשלה יודיע על מצב החירום, בהקדם האפשרי, לנשיא המדינה, ליושב ראש הכנסת, ולגורמים נוספים על פי הנחיית ראש הממשלה.

ג. מזכיר הממשלה, ר' המטה לביטחון לאומי (להלן – מל"ל), המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ראש הסגל וראש מערך ההסברה במשרד רה"מ יפעילו, כל אחד בתחום אחריותו, את נוהל  החירום של  המנגנונים שהם אחראים עליהם, וזאת כדי לאפשר את פעילותם התקינה והיעילה של הממשלה ושל ראש הממשלה במצב החירום.

            
5.  עבודת הממשלה לאחר הכרזה על הפעלת הממשלה במתכונת חירום

   
א. בהתקיים מצב חירום תתכנס הממשלה, בהקדם האפשרי, לישיבה ראשונה בה יינתן עדכון על המצב ויתקבלו החלטות בהתאם. רה"מ יקבע בישיבתה הראשונה של הממשלה את התדירות הנדרשת להתכנסויותיה. ראש הממשלה יקבע ישיבות נוספות, לפי הצורך.
 
ב. הממשלה תתכנס לישיבותיה, במקום מושבה הרגיל במשרד ראש הממשלה בירושלים. ואולם, אם הנסיבות יחייבו זאת, או אם קבע כך ראש הממשלה, תתכנס הממשלה במקום אחר שיקבע וזאת כדי להבטיח את פעולתה התקינה.

ג. הוראות תקנון עבודת הממשלה יחולו גם על דיוני הממשלה בעת התכנסותה במצב של חירום בשינויים המתחייבים. ראש הממשלה יהיה מוסמך לקבוע הוראות והנחיות אחרות לעניין זה ככל שיידרש.

ד. ראה ראש הממשלה כי המצב מחייב כינוס ועדת שרים כלשהי או קבוצת שרים לנושא מיוחד-  ינחה את מזכיר הממשלה לכנסם.

ה. ראש הממשלה ייקבע את סדר היום לישיבת הממשלה ואת משכו של הדיון.

ו. הממשלה תקבל דיווח עדכני ושוטף על המצב וכן כל מידע רלוונטי לצורך קבלת החלטות.

ז. הנושאים, התצוגות והעזרים המיועדים להצגת הנתונים לממשלה יתואמו ע"י ר' המל"ל, מזכיר הממשלה והמזכיר הצבאי לראש הממשלה. ר' המל"ל יתאם זאת עם המרכז לניהול משברים לאומיים (להלן - מנ"ל) והגורמים המתאימים.

ח. יירשם פרוטוקול מילולי (סטנוגרמה) מדיוני הממשלה ומדיוני ועדות השרים או קבוצת השרים שיתכנסו בעת חירום. כל הדיונים הנ"ל יתועדו במקביל גם בהקלטה.

ט. החלטות הממשלה והחלטות ועדות השרים יועברו לאלתר ע"י מזכיר הממשלה לגורמים הנוגעים בדבר לצורך ביצוע.

י. סודיות הדיונים תיקבע בהתאם לסעיף 35 לחוק יסוד: הממשלה. מזכיר הממשלה יהיה אחראי לחדד את העניין בעת ישיבות הממשלה, ועדות השרים או כל הרכב שרים אחר.

6.  תפקידי הממשלה ופעולותיה בשעה שקיים מצב חירום

          
א. הממשלה תעקוב אחר התפתחות מצב החירום ותנחה, ככל הנדרש, את משרדי הממשלה, הרשויות והזרועות האחרות של המדינה כיצד לטפל באירוע, בהשלכותיו ובתוצאותיו, לרבות:

1)  להנחות בכל הנוגע לגיוס אמצעים וכוח אדם לטיפול במצב.

2) להנחות, ככל הנדרש, בכל הנוגע לפעילות האזרחית והחזרה לחיים תקינים בתום מצב החירום.

3) להנחות את מערכי ההסברה והדוברות בארץ ובעולם.

ב. במצב חירום שעניינו מלחמה, עימות מוגבל או פעילות ביטחונית משמעותית בלבד -

1)   הממשלה או כל צוות שרים שיוסמך על-ידי הממשלה יגדירו את המטר