א. דברי ראש הממשלה בפתח ישיבת הממשלה
ב. מינוי מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה
ג. מינוי מנהל רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול
ד. מינוי סגן השר איוב קרא לחבר בוועדה למינוי קאדים מד'הב
ה. קביעת הרכב ועדות לאיתור מועמדים למשרד המשפטים
ו. הקמת ועדת שרים לקידום, פיתוח ויישום אנרגיות מתחדשות
ז. הקמת ישובים חדשים במועתה אזורית נחל שורק
ח. העסקת עוסדים זרים בחקלאות
ט. העתקת מפונים מכפר דרום וישובים אחרים לניר עקיבא
י. קציבת כהונה של נושאי משרה בכירים בשרות המדינה
 
א. בפתח הישיבה ראש הממשלה ברך  את  השב"כ  ואת צה"ל על הפעולה המהירה נגד החוליה, שרצחה את הרב מאיר אבשלום-חי ז"ל.

"המדיניות  שלנו  נגד  הטרור" הוסיף ראש הממשלה "היא  ברורה - אנחנו נמשיך  להגיב  בתקיפות  על כל פגיעה באזרחי ישראל ועל כל ירי של רקטות או טילים לשטח ישראל."

עוד אמר ראש הממשלה כי בשבוע  שעבר, נפגש עם יו"ר האופוזיציה. "אמרתי, שאני  נחוש  להרחיב  את  ממשלת  האחדות; אמרתי, שמדינת ישראל עומדת בפני אתגרים גדולים מאד, גם אתגרים בטחוניים וגם אתגרים מדיניים.
אני  מאד  מקווה: שמפלגת "קדימה" תיענה לקריאתי, בדיוק  כפי  שבזמנו   נענה  מנחם בגין לצו השעה והצטרף בפשטות, בראש סיעה של 26 חברי כנסת, לממשלה מכהנת.

אני מאמין שהיום, כמו אז, מה שמאחד אותנו אל מול האתגרים הוא הרבה יותר גדול ממה שיכול להפריד בינינו.  אני מקווה, שתבוא היענות לקריאתי זו."

עוד עדכן את חברי הממשלה, שביום שלישי, הוא ייפגש עם  נשיא  מצרים,  במצרים. "אני חושב" הוסיף ראש הממשלה "שיש לנו עניין לקדם את תהליך  השלום בדרכים שונות. בשבוע שעבר היה כאן עומר סולימאן, הוא נפגש אתי ועם גורמים אחרים ואני מתכוון להמשיך את הדיאלוג החשוב הזה." 

ב. הממשלה החליטה בהתאם לסעיף 12 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט – 1959 למנות את מנחם גרינבלום לתפקיד המנהל הכללי של משרד המדע והטכנולוגיה.

הממשלה החליטה על  המינוי על פי הצעתו של שר המדע והטכנולוגיה. 

  
ג. עוד החליטה הממשלה בהתאם לסעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט – 1959, לאשר את מינויו של מר אמנון בן עמי למנהל רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים, ולאשר באופן אישי, למר אמנון בן עמי, במינויו כמנהל רשות האוכלוסין, ההגירה מעברי הגבול במשרד הפנים, תנאי שכר ושירות של מנהל כללי במשרד ממשלתי .

תוקף המינוי החל מיום 1.1.2010.

   
ד. בהתאם לסעיף 11(א) לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג-1962 (להלן: "החוק"), מינתה הממשלה את סגן השר במשרד לפיתוח הנגב והגליל, ח"כ איוב קרא, לחבר בוועדה למינוי קאדים מד'הב (במקום השר זאב בנימין בגין), בנוסף לשר המשפטים, המכהן בוועדה בהתאם לקבוע בחוק.

סעיף 10 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג – 1962 (להלן – "החוק"), קובע כי:

"קאדי-מד'הב יתמנה על ידי נשיא המדינה לפי הצעת ועדת מינויים שתובא לפני הנשיא על ידי שר המשפטים."

סעיף 11(א) לחוק, אשר תוקן ביום 23 בנובמבר 2009, קובע כי:

" ועדת המינויים (להלן – הועדה) תהיה של תשעה חברים:
...
שר המשפטים וחבר אחר של הממשלה שייבחר על ידיה, ובאין חבר ממשלה דרוזי – רשאית הממשלה לבחור סגן שר דרוזי; ..."

עם כינונה של הממשלה ה-32, בראשות ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, מונה השר זאב בנימין בגין, שר במשרד ראש הממשלה, לכהן כחבר הוועדה למינוי קאדים מד'הב, בנוסף לשר המשפטים, המכהן בוועדה מכוח החוק.

ביום 23 בנובמבר 2009 התקבל בכנסת חוק בתי הדין הדתיים (תיקוני חקיקה) (הרכב ועדת המינויים), התש"ע – 2009 (להלן – "החוק"). מטרת החוק לאפשר את השתתפותם של סגני שרים כנציגי הממשלה בוועדות המינויים לבחירת נושאי משרה שיפוטית לפי חוק הקאדים, התשכ"א- 1961, ולפי חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג – 1962. עוד נקבעו בחוק הוראות מיוחדות בעניין בתי הדין השרעיים ובתי הדין הדתיים הדרוזיים, שיבטיחו כי בקרב כל הגופים המיוצגים בוועדת המינויים יהיה ייצוג גם לבני העדה הדתית הנוגעת. כמו כן, החוק קובע כי במקרים שאין בנמצא שר בן אותה עדה דתית, תהיה הממשלה רשאית למנות סגן שר מקרב אותה עדה לנציגה בוועדת המינויים.

לאור זאת, הוחלט כאמור לקבוע כי סגן השר לפיתוח הנגב והגליל, ח"כ איוב קרא, בן העדה הדרוזית, יכהן כחבר הוועדה למינוי קאדים מד'הב, וזאת במקומו של השר זאב בנימין בגין, שר במשרד ראש הממשלה.

 
ה. הממשלה החליטה בהמשך להחלטות קודמות בנושא ובהתאם לסעיף 21 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 ועל פי המלצת ועדת השירות לקבוע את הרכב הוועדות לאיתור מועמדים למשרות הבאות במשרד המשפטים שהופטרו מחובת עריכת מכרז פומבי לפי סעיף 19 לחוק כדלקמן:

א)  משרת האפוטרופוס הכללי
- מנכ"ל משרד המשפטים - יו"ר;
- נציב שירות המדינה או נציגו – חבר;
- נציג אקדמיה בתחום הרלוונטי, שייבחר על ידי הדיקנים של הפקולטות למשפטים במוסדות ישראלים להשכלה גבוהה הפועלים מכוח סעיף 9 או 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 – חבר;
- נציג ציבור מקרב עורכי הדין, בעל מומחיות בתחום הרלוונטי שימונה על ידי מנכ"ל  משרד המשפטים בהתייעצות עם נציב שירות המדינה – חבר;
- עובד מדינה בכיר שימונה על ידי נציב שירות המדינה בהתייעצות עם מנכ"ל משרד המשפטים – חבר.

ב) משרת מנהל בתי הדין השרעיים
- מנכ"ל משרד המשפטים - יו"ר;
-  נציב שירות המדינה או נציגו - חבר;
- נשיא בית הדין השרעי לערעורים או קאדי בדימוס מטעמו, שימונה על דעת נציב שירות המדינה  ומנכ"ל משרד המשפטים - חבר;
- נציג ציבור מקרב עורכי הדין, בעל מומחיות בתחום הרלוונטי שימונה על ידי מנכ"ל משרד המשפטים בהתייעצות עם נציב שירות המדינה - חבר;
- עובד מדינה בכיר שימנה נציב שירות המדינה בהתייעצות עם מנכ"ל משרד המשפטים – חבר.

ג) משרת ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור
- מנכ"ל משרד המשפטים - יו"ר;
- נציב שירות המדינה או נציגו - חבר;
- המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) או משנה ליועץ המשפטי לממשלה שימנה היועץ המשפטי לממשלה – חבר;
- נציג ציבור בעל ידע בתחום האכיפה הכלכלית, שימונה על ידי נציב שירות המדינה בהתייעצות עם מנכ"ל משרד המשפטים - חבר;
- ראש אגף החקירות או ראש אגף המודיעין במשטרת ישראל מכהן או בדימוס, או נציגיהם בדרגת תת-ניצב, שימונה על ידי מנכ"ל משרד המשפטים בהתייעצות עם מפכ"ל המשטרה.

בהתאם לסעיף 21 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 רשאית הממשלה לקבוע, על פי הצעת ועדת השירות, ובתנאים שתקבע משרות שעליהן לא תחול חובת המכרז האמורה בסעיף 19 לחוק. במהלך השנים עשתה הממשלה שימוש בסמכותה האמורה וקבעה משרות הפטורות מחובת מכרז שיתקיים לגביהן מינוי באמצעות הליך של ועדה לאיתור מועמדים. החלטותיה הקודמות של הממשלה הניחו לראשונה אמות מידה להליך ועדות האיתור, וקבעו עקרונות כלליים בנוגע לפעולתן של ועדות האיתור ובכלל זה הרחיבה את הרכב הוועדות. במהלך השנים נקבעו הרכבים ספציפיים של ועדת איתור לכל משרה ומשרה, אך בדיקה שנערכה העלתה כי קיימות מספר משרות הפטורות ממכרז באמצעות הליך של ועדת איתור אשר לגביהן לא נקבע הרכב ספציפי כאמור. בעבודת מטה שנערכה בין נציבות שירות המדינה לבין הנהלת משרד המשפטים גובשה הצעה להרכב ועדות האיתור למשרות במשרד המשפטים אשר לגביהן לא נקבע הרכב ספציפי כאמור. המדובר במשרות האפוטרופוס הכללי, מנהל בתי הדין השרעיים וראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

ו. הממשלה החליטה להקים ועדת שרים לעניין קידום, פיתוח ויישום אנרגיות מתחדשות.

הרכב הוועדה:

ראש הממשלה – יושב ראש ועדת השרים

שר התשתיות הלאומיות – ממלא מקום יושב ראש ועדת השרים

סגן ראש הממשלה ושר הפנים

שר האוצר

שר הבינוי והשיכון

השר להגנת הסביבה

שר החקלאות ופיתוח הכפר

שר המדע והטכנולוגיה

שר המשפטים

שר התחבורה והבטיחות בדרכים

שר התעשייה, המסחר והתעסוקה

השר זאב ב. בגין

מוזמנים קבועים:

השר אבישי ברוורמן

היועץ המשפטי לממשלה

המנהל הכללי, משרד ראש הממשלה

המנהל הכללי, משרד האוצר

המנהל הכללי, משרד הביטחון

המנהל הכללי, המשרד להגנת הסביבה

המנהל הכללי, משרד התשתיות הלאומיות

ראש המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה

ראש המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, משרד המדע והטכנולוגיה

נציג הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל

השר סילבן שלום יוזמן לישיבותיה של ועדת השרים לפי העניין

סמכויות הוועדה:

לעסוק בקידום, פיתוח ויישום אנרגיות מתחדשות לרבות ביישום החלטות ממשלה הקיימות בעניין זה.
לגבש אמצעים תחיקתיים, מנהליים ואחרים לקידום השימוש באנרגיות מתחדשות.

אנרגיה חלופית היא אנרגיה שאינה מבוססת על דלקים מאובנים (פחם, נפט, גז).  אנרגיה מתחדשת היא אנרגיה שמופקת ממקורות שאינם אוזלים לעולם, כגון: שמש, רוח, מים וביו-מסה.

כחלק ממאמץ עולמי לצמצום התחממות כדור הארץ ופיתוח חלופות לדלקים מאובנים המהווים משאב יקר, מתכלה ומזהם, שואפת מדינת ישראל לצמצם באופן מהותי את התלות הנוכחית בהם.

זאת ועוד, פיתוח חלופות אנרגטיות לדלקים מאובנים הוא אינטרס לאומי ראשון במעלה  שנועד להבטיח אספקת אנרגיה שוטפת במחירים יציבים ונוחים, לשימושים מגוונים בתעשייה, בתחבורה ובייצור חשמל.
ב-17 לדצמבר 2009 הצהיר נשיא המדינה בשם המדינה בועידת האו"ם בנושא שינוי אקלים בקופנהגן כי ישראל תשאף להפחית את פליטות גזי החממה ב-20% ב-2020 (בהשוואה למצב "עסקים כרגיל").

הממשלה קיבלה מספר החלטות חשובות בנושא אנרגיות מתחדשות, אשר המרכזיות שבהן:

החלטת  הממשלה  מס.  3954(חכ122) מיום 21.8.2008, בנושא מחקר, פיתוח טכנולגיות וייצור חשמל בתחום האנרגיה המתחדשת שמטרתה יישום תוכנית חומש להשקעה בתחום האנרגיות המתחדשות.
החלטת ממשלה מס. 4450 (חכ 176) מיום 29.1.2009 בנושא קביעת יעד מנחה וגיבוש כלים לקידום אנרגיות מתחדשות בפרט באזור הנגב והערבה, בהיקף  של 5% מסך ייצור החשמל עד 2014 ו-10% עד 2020.

החלטות הממשלה הנ"ל אינן מיושמות באופן ובקצב הנדרש. כמו כן, בשנים שחלפו מאז התקבלו ההחלטות הנ"ל חלה התקדמות משמעותית בפיתוח טכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת וקיים צורך כי הממשלה תיתן דעתה על כך ותסייע בקידום התחום, לרבות איתור והסרת חסמים.
כל אלה מצריכים ההערכות מתאימה של ממשלת ישראל שתוביל ליישום מיידי של ההחלטות ותאפשר קידום אנרגיות מתחדשות בישראל.

   
ז. הממשלה דנה בישיבתה היום בעניין בחינת הקמת יישובים חדשים במועצה אזורית נחל שורק, והחליטה כדלקמן:-

1. לבחון הקמת 2 יישובים קהילתיים דתיים חדשים למפוני גוש קטיף בסמיכות לישובים יסודות וחפץ חיים במועצה האזורית נחל שורק.

2. להטיל על יו"ר המועצה הארצית לתכנון ובניה להביא את נושא הקמת היישובים, כאמור בסעיף 1 לעיל, לדיון בפני המועצה הארצית, באחת מישיבותיה הקרובות, לצורך בחינת מגוון ההיבטים התכנוניים והיבטים נוספים הכרוכים בהם, ולגיבוש המלצתה בנושא והגשתה לממשלה בתוך כחודשיים, זאת במסגרת תפקידה לייעץ לממשלה, על פי סעיף 2 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ובהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס. 1.1800.

3. להטיל על משרד האוצר להגיש לממשלה התייחסות בהיבט הכלכלי-תקציבי הכרוך בנושא, בתוך המועד האמור ללא תוספת תקציבית.
 
הישובים גני טל ונצר חזני פונו במהלך אוגוסט 2005 מגוש קטיף במסגרת תכנית ההתנתקות והביעו רצונם להשתקם מחדש במועצה האזורית נחל שורק.

המועצה האזורית בשיתוף משרד הבינוי והשיכון, החליטה לפעול למתן פתרון לתושבי הישובים וזאת באותה עת על דרך הרחבת הישובים חפץ חיים ויסודות.

לאחר אישור התכנית ותחילת ביצועה, עלה כי  השוני המהותי במרקם החברתי  - דתי בין הקהילות הקולטות לנקלטות  לא יאפשרו לקהילות להתנהל כישוב אחד.
 ב- 15.4.08 חתם שר הפנים דאז, מאיר שטרית, על צו המועצות המקומיות (מועצה אזורית) (נחל שורק), שבו ביקש להקנות לגני טל ונצר חזני מעמד של ישובים עצמאיים.

בעקבות בחינה משפטית של הסוגיה והיחס שבין הפעלת הסמכות האמורה לבין המסד התכנוני הקיים לפיו אין מדובר בישובים נפרדים והצורך בהחלטת ממשלה על הקמת ישוב חדש, נקבע על ידי המשנה ליועץ המשפטי (משפט אזרחי) , כי נפל פגם בצווים האמורים. עם זאת, לאור העובדה שהצו פורסם ונסיבותיו האחרות של המקרה, הוסיפה כי  יש מקום ככל ששר הפנים מעוניין ליזום הקמת יישובים חדשים, לתת תקופת התארגנות של 12 חודשים שבמהלכה יוכרו הישובים באופן זמני. במהלך תקופה זו ניתן יהיה לבחון את האפשרות להסדרת מעמדם התכנוני של הישובים כאשר ככל שהליכים אלו לא יצלחו, שר הפנים יידרש לבחון את ביטול הצווים.

לאור כל האמור לעיל ועל מנת להסדיר את מעמדם של הישובים כישובים נפרדים,  סוכם כאמור לפעול לבחון הקמתם של שני הישובים כנדרש על פי הוראות הדין והנחיות היועץ המשפטי לממשלה.

יצוין כי  החלטת הממשלה על הקמת ישוב חדש בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 1.1800, צריכה להתבסס על עבודת מטה מקצועית בשיתוף הגורמים המקצועיים הרלוונטיים ותוך מתן התייחסות למגוון היבטים הכרוכים בהקמת ישוב חדש. עבודת מטה זו צריכה לכלול התייחסות למדיניות התכנון הכוללת לחלופות אפשריות וכו'. במסגרת זו, יש להניח לפני הממשלה את המלצת המועצה הארצית ביחס להיבטים התכנוניים וכל הכרוך בהם וכן התייחסות בהיבט הכלכלי תקציבי מטעם משרד האוצר. במסגרת ההצעה מוצע להטיל על גורמים אלו להכין את עבודת המטה הנדרשת לצורך קבלת ההחלטה על ידי הממשלה.
  
ח. עוד דנה הממשלה בישיבתה בעניין העסקת עובדים זרים בחקלאות. הממשלה החליטה: 

1. לתקן את החלטת הממשלה מס' 752, מיום 14.9.09, כדלקמן:

א. בסעיף 2 להחלטה, בפסקה א', במקום "מועד סיום הליך "איזון תיקים" על ידי     משרד הפנים, ובכל מקרה לא יאוחר מיום 28.2.10", יבוא " ליום 13.12.09".
ב. אחרי פסקה א' לסעיף 2 להחלטה יבוא:

"א1. החל ממועד הקצאת היתרים להעסקת עובדים זרים בחקלאות לשנת 2010 ועד יום 28.2.10, יינתנו אישורי זכאות לכניסה לישראל של עובדים זרים ממדינה שאינה חתומה על הסכם בילטראלי כאמור לעיל, רק בכפוף למכסת העובדים הזרים המרבית שנקבעה במסמך העקרונות ובאופן ששיעור אישורי הכניסה לישראל ממדינה כאמור לא יעלה על 80% מסך אישורי הזכאות לכניסה לישראל של  עובדים זרים לענף החקלאות שיינתנו באותה עת".

2. למנות צוות מקצועי בהרכב נציג מכל אחד מהמשרדים הבאים: משרד האוצר, משרד הפנים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ובהשתתפות נציג התאחדות חקלאי ישראל, שיבחן ויגיש המלצות בנוגע לשאלה האם יש מקום להמשיך ולתת, החל משנת 2012, עדיפות בהקצאת היתרים להעסקת עובדים זרים בחקלאות, מתוך מכסת העובדים הזרים הכוללת שתקבע לאותה עת, לישובים ולאזורים שנקבעו לעניין זה בעבר, ככל שאלו הוכרזו כאזורים בעלי עדיפות לאומית במסגרת החלטת ממשלה מס. 1060, מיום 13.12.09. במידה וימצא כי יש לתת עדיפות כאמור - לקבוע קריטריונים לעניין זה.

3. להנחות את הממונה כהגדרתו בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, לתת בשנים 2010 ו- 2011 בלבד, להקצות לחקלאים תושבי ישובי אזור עוטף עזה ולחקלאים המעבדים שטחים חקלאיים המצויים באזור עוטף עזה, והעומדים בכל יתר התנאים שנקבעו לצורך זכאות להיתרים בענף, תוספת של עד 15% עובדים זרים, וזאת בגין השטחים המעובדים על ידם באזור עוטף עזה. תוספת זו תבוא מתוך מכסת העובדים הכוללת בענף החקלאות, שנקבעה לאותה עת.

   בהחלטה זו – "אזור עוטף עזה" – כפי שנקבע בהתאם להחלטת הממשלה מס' 2173, מיום 4.7.04, כפי שתוקנה בהחלטות ממשלה מס. 2341, מיום 1.8.04, מס. 2704, מיום 14.11.04, מס. 1470, מיום 25.3.07, מס. 1708, מיום 27.5.07 ומס. 3651, מיום 22.6.08.

4. להלן השיקולים לקביעת מודל העדפה אזורי בהתאם לסעיף 151(ג) לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו- 2010) התשס"ט-2009:

החל משנת 2002, בהמשך ומכוח החלטת ממשלה מס. 642 מיום 2.9.01, ניתנה עדיפות בהקצאת היתרים להעסקת עובדים זרים בחקלאות לערבה ולישובי ניצנה  - בשיעור של 30%, ולישובי גדר (צפון) - בשיעור של 15%. עדיפות כאמור ניתנה לאחרונה בהקצאה לשנת 2008, אשר הוארכה לשנת 2009.

בנוסף, החל מהקצאת היתרים להעסקת עובדים זרים בחקלאות לשנת 2008, אשר הוארכה, כאמור, לשנת 2009, ניתנה עדיפות בהקצאה, בשיעור של 15%, לאזור עוטף עזה. זאת, מכוח החלטת ממשלה מס. 3072 מיום 3.2.08, כפי שתוקנה בהחלטת ממשלה מס. 3651 מיום 22.6.08. לעניין זה יודגש, כי הגם שבמסגרת החלטת ממשלה מס. 3072 הנ"ל נקבע שההחלטה תעמוד בתוקף עד ליום 31.12.08, בפועל, ההחלטה הופעלה גם ביחס לשנת 2009, שכן תוקף ההיתרים שניתנו לשנת 2008 הוארך, כאמור לשנת 2009, כפי שאף היה נהוג בשנים קודמות (ההקצאות לשנת 2002, הוארכו לשנת 2003; ההקצאות לשנת 2004, הוארכו לשנת 2005; וכך הלאה).

כמו כן יצוין, כי הגם שבמסגרת החלטת ממשלה מס. 3072, כפי שתוקנה בהחלטת ממשלה מס. 3651 הוגדר "אזור עוטף עזה" – "כפי שנקבע בהתאם להחלטת ממשלה מס' 2173 מיום 4.7.04, כפי שתוקנה בהחלטת ממשלה מס' 2341 מיום 1.8.04 ובהחלטה מס. 1708 של הממשלה מיום 27.5.07", הרי בפועל, ניתנה עדיפות בהקצאה גם למושב תקומה ולחוות השקמים שאינם כלולים באזור זה. הטבה זו ניתנה לאור תיקון החלטת ממשלה מס. 2341  לעניין רשימת ישובי עוטף עזה,  במסגרת החלטות ממשלה מס. 2704, מיום 14.11.04 ומס. 1470, מיום 25.3.07. יצוין כי תיקונים אלו הושמטו בטעות בהחלטת ממשלה 3072 הנ"ל.

לאור האמור לעיל, ובהתייחס להוראות פרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, יוצא איפה, שנכון למועד זה, ההחלטה לעניין מתן עדיפות בהקצאה ביחס לערבה, לישובי ניצנה ולישובי גדר (צפון), עודנה בתוקף (סעיף 162(א) לחוק, שעניינו הוראת מעבר). בעוד שההחלטה ביחס לעוטף עזה - פקעה.

העובדה שאין החלטה בתוקף בנוגע למתן עדיפות בהקצאה לאזור "עוטף עזה", תפגע קשה בתושבי אזור זה משום שביחס לחקלאים אלו יוחל קיצוץ כפול: קיצוץ הנגזר מביטול ההעדפה בשיעור של 15%, וקיצוץ הנגזר לאור מסמך העקרונות שנחתם בין התאחדות חקלאי ישראל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד האוצר, ואשר אומץ בהחלטת ממשלה מס. 147, מיום 12.5.09, ולפיו, המכסה הכוללת להעסקת עובדים זרים בחקלאות תופחת בשנים הקרובות באופן מהותי.

נקודה נוספת שיש להדגיש היא, כי ישנו פער בין הגדרת אזור "עוטף עזה" בהחלטת ממשלה מס. 1060 מיום 13.12.09 לבין הגדרת אזור עוטף עזה בהחלטות ממשלה שהיו בתוקף עד היום. הפער נוגע ל- 3 ישובים נוספים שאינם כלולים בהחלטה העדכנית.

לאור האמור לעיל, הוחלט לקבוע תקופת מעבר בת שנתיים (עד למפקד עובדים זרים הבא) בה יוותר המצב הנוכחי, בהיבט העדפות האזוריות, על כנו, ובמקביל למנות צוות מקצועי שיגיש המלצות עדכניות בעניין זה.

• במסגרת החלטת ממשלה מס' 752 מיום 14.9.09, נקבע מנגנון לפיו תחולנה מגבלות על הבאת עובדים זרים ממדינות שלא יחתמו על הסכמים בילטראליים תוך הסתייעות בארגון ה- IOM עם ישראל.

• עם זאת, בשל ההנחה שרווחה במועד קבלת ההחלטה הנ"ל ולפיה, ספק אם סיום הליך "איזון התיקים" יושלם קודם ליום 28.2.10, אין כיום מנגנון ביחס לתקופה שמיום הקצאת היתרים להעסקת עובדים זרים בחקלאות לשנת 2010 ועד יום 1.3.10, שכן סעיף 2א להחלטה מתייחס לתקופה שמיום קבלת ההחלטה ועד מועד סיום הליך "איזון התיקים" על ידי משרד הפנים, ובכל מקרה לא יאוחר מיום 28.2.10, כאשר הליך זה הסתיים לאחרונה.

• אשר על כן, סוכם לאמץ לתקופה שמיום הקצאת היתרים להעסקת עובדים זרים בחקלאות ועד יום 28.2.10 את המנגנון הקבוע בסעיף 2ב להחלטת ממשלה מס' 752 הנ"ל, בשיעור הקבוע בסעיף 2א; קרי: 80%.

• בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן – חוק ההסדרים), שהתקבל בכנסת ביום 23.7.09, נכלל פרק כ"ו שכותרתו "אזורי עדיפות לאומית". (להלן - חוק אזורי עדיפות לאומית).

   חוק אזורי עדיפות לאומית קובע את העיקרון, כי הממשלה רשאית להחליט, כי "אזור מסוים או יישוב מסוים הוא בעל עדיפות לאומית (בפרק זה - אזור עדיפות לאומית); החלטה על אזור או ישוב כאמור, יכול שתהיה לענין מסוים או לתקופה מסוימת", וכי הממשלה רשאית להחליט על מתן הטבות לאזור עדיפות לאומית, בנושאים מסוימים הקבועים בחוק.

   עוד קובע החוק, במסגרת הוראת מעבר, כי החלטות ממשלה שנתנו לפני כניסת החוק לתוקף, תתבטלנה בתום שנתיים וחצי מיום תחילתו, או במועד שנקבע בהחלטת הממשלה (לפי המוקדם).

  במסגרת החלטת ממשלה מס. 1060 מיום 13.12.09, שניתנה בהמשך לחוק אזורי עדיפות לאומית, הוכרזו הישובים והאזורים שנקבעו בסעיף 4 להחלטה כאזורים בעלי עדיפות לאומית. סעיף 5 להחלטה זו קובע כי בהתאם ובנוסף לאמור בסעיף 152(ב) לחוק אזורי עדיפות לאומית, ובשים לב לסעיף 152(א) לחוק זה, רשאים השרים הרלוונטיים, תוך יידוע שר האוצר, לקבוע קריטריונים, בין היתר, בתחום התעסוקה, על פי שיקולים מקצועיים, לעניין הטבות ותמריצים לישובים הנכללים במפת אזורי העדיפות הלאומית.

  במסגרת החלטת ממשלה מס. 642 מיום 2.9.01, הוחלט להטיל על שר העבודה והרווחה לקבוע אמות מידה למתן היתרים להעסקת עובדים זרים, תוך התחשבות בהמלצות לעניין אמות מידה שנקבעו בדו"ח הועדה שמונתה על ידו לשם בחינת היקף העסקת זרים במשק הישראלי (דו"ח בוכריס"). בהמשך לכך, קבע שר העבודה והרווחה כי תינתן עדיפות בהקצאה לערבה ולישובי ניצנה  - בשיעור של 30%, ולישובי גדר (צפון) - בשיעור של 15%, ובלבד שההקצאה כאמור לא תעלה על הזכאות הנורמטיבית שנקבעה לכל גידול, ובכפוף למכסה הכוללת שנקבעה לענף החקלאות. תוספת כאמור ניתנה החל מההקצאה לשנת 2002 ועד להקצאה לשנת 2008, שהוארכה לשנת 2009. לעניין זה, יצוין, כי לאור הוראת המעבר הקבועה בחוק, ההחלטה עודה בתוקף.

  במסגרת החלטת ממשלה מס. 3072 מיום 3.2.08, כפי שתוקנה בהחלטת ממשלה מס. 3651 מיום 22.6.08, הוחלט להנחות את הממונה על יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, להקצות לחקלאים תושבי אזור עוטף עזה ולחקלאים המעבדים שטחים חקלאיים המצויים באזור עוטף עזה, והעומדים בכל יתר התנאים שנקבעו לצורך זכאות להתרים בענף, תוספת של עד 15% עובדים זרים, וזאת בגין השטחים המעובדים על ידם באזור עוטף עזה, כאשר תוספת זו תבוא מתוך המכסה הכוללת בענף החקלאות שנקבעה לאותה עת. החלטה זו עמדה בתוקף עד ליום 31.12.08, ואולם ההיתרים שניתנו לחקלאים מכוח החלטה זו, הוארכו לשנת 2009.
  
ט. הממשלה דנה בסוגיית העתקת מפונים מכפר דרום וישובים אחרים לישוב ניר עקיבא והצבת מבני מגורים זמניים בישוב ניר עקיבא עבור מפוני כפר דרום. הממשלה החליטה:-

הקמת מחנה קבע

א. להסמיך את מינהלת תנופה (להלן: "המינהלה") להתקשר בהסכם בינה לבין הישוב ניר עקיבא לבין קבוצת מפונים-זכאים מהישוב כפר דרום ומישובים אחרים הכוללת לפחות 18 מפונים-זכאים, לצורך העתקת מגורי המפונים, כקהילה, לישוב ניר עקיבא (להלן: "ההסכם" או "הסכם הקבע").

ב. משרד האוצר יעמיד למינהלה תקציב בסך של 18.175 מלש"ח (כולל מע"מ) לטובת קיום התחייבויותיה בהתאם להוראות הסכם הקבע, ע"פ פירוט כדלקמן:

	נושא	עלות כולל מע"מ (במיליוני ₪)
1	תכנון (לרבות תכנון תשתיות מפורט)	1.4*
2	תשלומים לאגודת ניר עקיבא (תשלומי חובות לנושים של המושב; תמורה בגין השבת קרקע משבצת חקלאית לצורך הקמת מחנה הקבע של המפונים; הקמת מבני ציבור ושדרוג תשתיות)	4.875**
3	השתתפות  המינהלה בתקציב שיועמד על ידי אגודת המפונים (ממקורותיה העצמיים) לטובת פיתוח תשתיות במחנה מגורי הקבע	1.35  בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן החל ממועד קבלת החלטת הממשלה ועד למועד העברת התשלומים על ידי המינהלה בפועל.***
4	מבני ציבור	6.8****
5	תשלום לחברת פלאפון עבור הסרת אנטנה והקמת אנטנה חלופית	1.75*****
6	תשלום לאגודת ניר עקיבא עבור אבדן הכנסות מהאנטנה. (התשלום לאגודת ניר עקיבא עבור אבדן ההכנסות יבוצע רק במקרה שהאנטנה החלופית לא תוקם בשטחי האגודה).	0.5*****
7	השתתפות בפיתוח תשתיות חקלאיות	1.5******

* תקציב התכנון בסך 1.4 מלש"ח יופעל מיידית ואיננו מותנה בחתימתו של הסכם  הקבע.

** סך נוסף של 0.825 מלש"ח יועמד כמפורט בסעיף י' להלן, לצורך תשלום לניר עקיבא עבור השימוש בשטח האתר הזמני.

*** השתתפות המינהלה בעלות פיתוח התשתיות במחנה הקבע תיעשה מתוך כספי הפיצויים שהמפונים יחזירו למינהלה ולכן לא תידרש העמדת תקציב ממשלתי לצורך זה.

**** בהתאם לעקרונות שנקבעו בצוות הבין משרדי  ליישום מסקנות הביניים של ועדת החקירה הממלכתית.

***** תקציב הסרת האנטנה (כולל התקציב בגין אבדן הכנסות של ניר עקיבא) בסך 2.25 מלש"ח ניתן יהיה להפעלה עם קיום התנאים להקמת האתר הזמני, על מנת להסיר את האנטנה כבר בשלב המגורים הזמניים, והעמדתו אינה מותנית בחתימתו של הסכם הקבע.

         ****** העמדת התקציב לטובת השתתפות הממשלה בפיתוח תשתיות חקלאיות בסך של 1.5 מלש"ח, מותנית באישור היועץ המשפטי לממשלה.

ג. הפעלת התקציבים המפורטים בסעיפים 2, 3, 4  ו- 7 בטבלה לעיל על ידי המינהלה  ומשרדי הממשלה הרלבנטיים מותנית בחתימתו של ההסכם בהתאם לעקרונות שנקבעו ובהתקיימות התנאים המתלים לקיומו. מבלי לגרוע מן האמור לעיל, העמדת התקציב המפורט בסעיף 7 לעיל (1.5 מלש"ח לטובת השתתפות הממשלה בפיתוח תשתיות חקלאיות), מותנית באישור היועץ המשפטי לממשלה, לאחר בדיקה באשר לאפשרות המשפטית להעמיד את התקציב האמור.

ד. אם הסכם הקבע לא ייחתם עד ליום 30 באפריל 2010, תבוטל החלטה זו ובכלל זה ייפסק המו"מ עם קבוצת המפונים-הזכאים וניר עקיבא בעניין המעבר של המפונים למגורי קבע בניר עקיבא וייפסקו העבודות להקמת אתר המגורים הזמני.

הקמת אתר מגורים זמני

ה. לבטל את החלטת הממשלה מס' 3441 מיום 15.4.08, בדבר הצבת מבני מגורים זמניים בישוב שוקדה עבור גרעין 'מפונים-זכאים' מכפר דרום.

ו. להורות למשרד הבינוי והשיכון לתכנן ולפתח תשתיות באמצעות המועצה האזורית מרחבים (להלן: "המועצה האזורית") לצורך הקמת אתר מגורים זמני בישוב ניר עקיבא עבור גרעין מפונים-זכאים יוצאי כפר דרום, המיועד להתיישב בישוב זה ולהקים בו בתי קבע.

ז. משרד האוצר יעמיד למשרד הבינוי והשיכון תקציב בסך שלא יעלה על 6.566 מלש"ח (כולל מע"מ) לטובת תכנון וביצוע עבודות פיתוח התשתיות באתר הזמני, בהתאם לפירוט כדלקמן:

תכנון 

נושא	עלות כולל מע"מ (במיליוני ₪)
תכנון בהתאם לאמור בהחלטת הממשלה מס' 906 מיום 15.11.09	0.4 (תוקצב)

   

תשתיות ראש שטח

	נושא	עלות  כולל מע"מ (במיליוני ₪)
1	כביש גישה	0.932
2	תחנת שאיבה וקו סניקה	0.815
3	סה"כ	1.7475
4	ניהול ופיקוח	0.063
5	ב.צ.מ. 10%	0.18
6	סה"כ	1.99

פיתוח זמני למתחם

	נושא	עלות  כולל מע"מ (במיליוני ₪)
1	כבישים ועבודות עפר	1.10675
2	חשמל	1.2815
3	מים וביוב	1.2815
4	סה"כ	3.67
5	ניהול ופיקוח	0.13
6	בצ"מ 10%	0.376
7	סה"כ	4.176

 
ח. משרד האוצר יעמיד למשרד הבינוי והשיכון תקציב בסך שלא יעלה על 3.18 מלש"ח (כולל מע"מ) לטובת  שיפוץ, הובלה והצבה של מבני מגורים זמניים באתר הזמני, בהתאם לפירוט כדלקמן:

עלות מבנים 

	נושא	עלות ליח"ד כולל מע"מ (במיליוני ש"ח )	סה"כ עלות כולל מע"מ (במיליוני ₪)	הערות
1	14 מבני מגורים זמניים משופצים בגודל כ-  90 מ"ר	0.14	1.96	כולל שינוע שיפוץ והצבה
2	14 ממ"ד 16 מ"ר	0.075	1.22
3	סה"כ מבני מגורים זמניים		3.18

   
התקציב המפורט לעיל מיועד לפיתוח 20 מגרשים בגודל של כ- 500 מ"ר כ"א המיועדים להצבת מבני מגורים זמניים; מגרשים המיועדים להצבת מבני ציבור זמניים; מגרשים המיועדים להצבת כיתות בית ספר זמניות וכן לטובת שיפוץ והצבת 14 מבני מגורים זמניים עבור מפונים זכאים המתגוררים בדירה בבניין "מגדלי אייל" ברח' בן גוריון 5 באשקלון (להלן: "הבניין באשקלון").   התקציב המיועד לפיתוח 20 מגרשי מגורים מבוסס על ההערכה, כי סך כל המפונים-הזכאים שיעברו להתגורר באתר הזמני שיוקם בניר עקיבא עולה כדי 18 בתי אב (14 מפונים זכאים המתגוררים בבניין באשקלון ו- 4 מפונים-זכאים נוספים, אשר אינם מתגוררים בבניין באשקלון).

• אם תידרש הקמה של פחות מ- 14 מבנים זמניים, יופחת בהתאמה התקציב המיועד למבני המגורים הזמניים (סעיפים 1 – 2 בטבלת עלות המבנים לעיל).

• התשתיות שיוכנו עבור גרעין המפונים יוכלו לשמש גם לצורך הצבת מבני מגורים זמניים בהם יקלטו מתיישבים אחרים שיבקשו להקים בית קבע בישוב והצבת כיתות בית ספר זמניות.

• אם מספר המפונים-הזכאים אשר יעברו לאתר הזמני יפחת מ- 18, לא יפותח מגרש מגורים בגין המפונים-הזכאים שנגרעו מה- 18 והסך הכולל של התקציבים המיועדים לפיתוח מגרשי המגורים באתר הזמני יופחת באופן הבא: סך של 20,000 ₪ יופחת בגין כל אחד מ- 5 המפונים-הזכאים הראשונים שייגרעו מה- 18. פחת מספר המפונים הזכאים שיעברו לאתר מ- 13 (בכל מקרה לא יפחת מ- 10 מספר המפונים-הזכאים שיעברו לאתר הזמני מהבניין באשקלון), יופחתו תקציבי פיתוח האתר הזמני ב- 0.8 מלש"ח (לא כולל מע"מ) בגין כל הזכאים שנגרעו מה- 18.

• מובהר, כי הממשלה לא תעמיד תקציב להצבת מבני מגורים זמניים עבור מי שאיננו מפונה-זכאי המתגורר בבניין באשקלון ועבור הצבת בית ספר זמני.

ט.  משרד האוצר יעמיד לחטיבה להתיישבות תקציב בסך שלא יעלה על 3.4 מלש"ח (כולל  מע"מ) לטובת רכישה, הובלה והצבה של מבני ציבור זמניים באתר הזמני, בהתאם לפירוט כדלקמן:

עלות מבנים 

	נושא	עלות כולל מע"מ (במיליוני ₪)	הערות
1	מעון 2 כיתות יביל חדש כולל מרחב מוגן	1.34	200 מ"ר
2	בית כנסת יביל חדש כולל מרחב מוגן	0.64	200 מ"ר
3	מועדון יביל חדש כולל מרחב מוגן	0.64	200 מ"ר
4	גן ילדים יביל חדש כולל מרחב מוגן	0.78
	סה"כ מבני ציבור זמניים	3.4

  
י. משרד האוצר יעמיד למינהלה תקציב בסך של 0.825 מלש"ח (כולל מע"מ) לצורך תשלום לניר עקיבא עבור השימוש בשטח האתר הזמני.

יא. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יעמיד מתוך תקציבו השוטף תקציב בסך שלא יעלה על  1.3 מלש"ח בתוספת מע"מ לטובת ביצוע צומת הכניסה לאתר הזמני.

יב. הפעלת התקציבים הנ"ל לצורך הקמת האתר הזמני על ידי משרד הבינוי והשיכון והחטיבה להתיישבות (למעט התקציב המיועד לטובת תכנון בהתאם להחלטה מס' 906 מיום 15.11.09), מותנית בתנאים כמפורט להלן:

1. בקבלת אישור בכתב מטעמה של אגודת ניר עקיבא, לפיו האגודה מאשרת ומסכימה לעקרונות הסכם הקבע ולעקרונות הנוגעים להקמת האתר הזמני הקבועים בכתב ההסכמה וכי האגודה מתחייבת לפעול בהתאם לעקרונות אלו.

2. 

א. בהחתמתם של לא פחות מ- 10 ולא יותר מ- 14  בתי אב של מפונים-זכאים המתגוררים בבניין באשקלון המיועדים לעבור להתגורר במבני המגורים הזמניים שיוקמו בניר עקיבא ולאחר מכן לבנות בישוב זה בית קבע, על כתב התחייבות.

ב. בהחתמתם של מפונים-זכאים שאינם מתגוררים בבניין באשקלון, אך מעוניינים לעבור להתגורר בדיור הזמני ולבנות בית קבע בניר עקיבא, על כתב התחייבות.

ג.  בהחתמתם של מפונים-זכאים המיועדים לבנות בית קבע בניר עקיבא, אך אינם מיועדים לעבור להתגורר במבני המגורים הזמניים שיוצבו בישוב, על כתב התחייבות.

ד. מספר המפונים הזכאים אשר יחתמו על כתבי התחייבות לא יפחת מ- 18.

3. בהחתמתו של כל מי שמתגורר בדירות שנרכשו או הושכרו בבניין באשקלון על ידי המדינה או עמיגור (לרבות מפונים-זכאים, מפונים לא-זכאים ופולשים), על התחייבות לפנות את הדירות בבניין עד מועד המעבר של משפחות המפונים-הזכאים למגורים הזמניים בניר עקיבא.    
 
4.  בהפקדת סך של 225,000₪ בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן החל מיום 16.2.2005 ועד למועד התשלום בפועל בידי המינהלה כנדרש (להלן: "הבטוחה"), על ידי כל אחד מבתי האב אשר יחתמו על כתבי התחייבות לעבור להתגורר במבנה זמני שיוצב בניר עקיבא כאמור לעיל. אם ייחתם הסכם הקבע, סכום זה ייחשב כתשלום כנדרש בסעיף 7 לעקרונות ההסכם. 

5. בקבלתו של היתר/פטור מהיתר הנדרש על פי דין לצורך הצבת מבני מגורים זמניים בניר עקיבא.

המינהלה תודיע למשרד הבינוי והשיכון על קיום התנאים.

יג. משרד הבינוי והשיכון ינהל את אתר מבני המגורים הזמניים, וידאג לחתימתם של הסכמי השכירות עם בתי האב המבקשים להתגורר במבנים אלו.

יד. משרד הבינוי והשיכון יגיש למנכ"ל משרד ראש הממשלה מדי חודש דיווח על הפעולות הנעשות על ידו באתר והיקף האכלוס.

טו. מנהל המינהלה ביחד עם נציגי משרד הבינוי והשיכון והאוצר, ייבחנו את האפשרות לצמצם את עלויות הקמת אתר המגורים הזמני, תוך שמירת הפרוגרמה העקרונית.

טז. לא יועמדו תקציבים נוספים לצורך הקמת אתר המגורים הזמני וישוב הקבע. בכל מקרה של חריגה צפויה מהעלויות הנובעת מחסר באומדנים, תבוצע התאמה במפרטים שתאפשר עמידה במגבלה התקציבית.

י. הממשלה החליטה בהמשך להחלטותיה הקודמות ובהתאם להמלצות הצוות הבינמשרדי בנוגע להחלת תקופות כהונה על נושאי משרה בכירים מכהנים - לאשר את ההוראות בעניין החלת תקופת כהונה על נושאי משרה בכירים מכהנים, כדלקמן:

א. היום הקובע

החלטה זו תיכנס לתוקפה 6 חודשים לאחר אישורה (להלן – "היום הקובע").

ב. הוראת מעבר לענין המשך תקופת השירות
1. נושא משרה שמונה על ידי הממשלה או באישורה ללא כל הליך תחרותי - תקופת הכהונה של נושא משרה מכהן שהשלים את תקופת הכהונה שנקבעה למשרתו, לרבות תקופת כהונה מוארכת, כפי שנקבעה בהחלטת הממשלה מס' 4470 מיום 8.2.09 (להלן – "תקופת הכהונה" ו"החלטה 4470", בהתאמה), אשר מונה בידי הממשלה או באישורה ללא כל הליך תחרותי:

1.1 היה והשלים ביום הקובע את תקופת הכהונה – תסתיים ביום הקובע, אלא אם יודיע השר הממונה על נושא המשרה תוך שלושה חודשים מיום החלטת הממשלה על הארכת כהונתו לתקופה של עד שנה מהיום הקובע;

1.2 היה ולא השלים ביום הקובע את תקופת הכהונה - יכהן עד תום תקופת הכהונה המנויה בהחלטה 4470;

2. נושא משרה שמונה לתפקיד על ידי הממשלה או באישורה לאחר שעבר ועדת איתור:

2.1 היה והשלים ביום הקובע את תקופת הכהונה - תוארך תקופת כהונתו לתקופה של שישה חודשים מהיום הקובע, או עד מועד סיום חוזה העסקתו, לפי המאוחר;

2.2 היה וטרם השלים ביום הקובע את תקופת הכהונה – יוארך שירותו במדינה עד למועד סיום תקופת הכהונה, או מועד סיום חוזה העסקתו, לפי המאוחר, ובלבד שמשך הארכת תקופת הכהונה לא יפחת בכל מקרה משישה חודשים מן היום הקובע; 
 
ג.   הטבות כספיות

1. ניצול בעין של ימי חופשה עד 3 חודשים
נציב שירות המדינה יעניק אפשרות לנושאי משרה שחלה עליהם החלטת ממשלה זו אפשרות לניצול בעין של ימי חופשה צבורים לתקופה של עד 3 חודשים. נושאי המשרה יוכלו לבחור לשהות בחופשה או לפדותה בכסף.

2. תקופת הסתגלות הכוללת אפשרות לפדותה
א. נושא משרה אשר ביום הקובע סיים את כהונתו או נותרה לכהונתו עד חצי שנה – יהא זכאי לקבל 9 חודשי משכורת;

ב. נושא משרה אשר ביום הקובע נותרה לכהונתו בין חצי שנה לשנה – יהא זכאי לקבל 8 חודשי משכורת;

ג. נושא משרה אשר ביום הקובע נותרה לכהונתו בין שנה לשנה וחצי – יהא זכאי לקבל 7 חודשי משכורת;

ד. נושא משרה אשר ביום הקובע נותרה לכהונתו בין שנה וחצי לשנתיים – יהא זכאי לקבל 6 חודשי משכורת.

3. סייג לתחולה לענין הטבות כספיות 

 ההטבות הכספיות האמורות בסעיף 2 לעיל אינן חלות על שתי קבוצות של נושאי משרה:

א. נושא משרה המועסק במעמד של "מוקבל מנכ"ל". נושא משרה כאמור, יזכה עם סיום שירותו להטבות הקבועות בהחלטות הממשלה בדבר שכר ותנאי שירות של מנהלים כלליים במשרדי הממשלה, כפי שיהיו מעת לעת, כמפורט בחוזה העסקה שלו; 

ב. נושא משרה שיגיע לגיל פרישת חובה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד – 2004, בטרם הסתיימה תקופת הכהונה שנקבעה למשרתו. נושא משרה כאמור, יזכה לכל ההטבות על פי דין שמגיעות לו עקב פרישתו מהשירות פרישת גיל.   

ד. ועדת חריגים

1. מוקמת בזאת ועדת חריגים לשם מתן מענה לקשיים שעלולים להתעורר במהלך יישום החלטה זו.
2. הרכב הוועדה יהיה כדלקמן:
מנכ"ל משרד ראש הממשלה - יו"ר
המשנה לנציב שירות המדינה או נציגו – חבר
נציג היועץ המשפטי לממשלה – חבר
מנכ"ל משרד האוצר או נציגו – חבר.
3. נבצר מאחד מחברי הוועדה לשמש בתפקיד מסיבות אישיות – תדון הוועדה בהרכב של שלושה חברים לפחות.

4. הוועדה מוסמכת לדון בכל מקרה פרטני בו יתעוררו בעיות או קשיים ביישום החלטת הממשלה להחיל את ההסדר בדבר קציבת כהונה על מכהנים, ותהיה מוסמכת לדון בהארכת תקופת כהונה של נושא משרה, או במציאת תפקיד חלופי, אם תמצא כי מתקיימות נסיבות המצדיקות או מאפשרות זאת.

5. הוועדה תהא מוסמכת לדון בהארכת תקופת כהונה של נושא משרה בשל נסיבותיו האישיות (כגון קרבה לגיל פרישה או השלמת זכויות פנסיוניות), או על פי צרכים ארגוניים של המשרד הממשלתי בו הוא מועסק, או באיתור משרה אחרת לנושא המשרה, אם תמצא כי הנסיבות מצדיקות ומאפשרות זאת.

6. הוועדה לא תהיה רשאית לדון במתן הטבות כספיות לנושא משרה כאמור בשל נסיבות אישיות.

7. עבודת הוועדה תרוכז על ידי נציבות שירות המדינה, אשר תשמש גם כתובת לקבלת הבקשות של נושאי המשרה.

ה. תיקון החלטת הממשלה מס' 4470

1. לתקן את החלטה 4470 ולקבוע כי תקופת הכהונה של הסטטיסטיקן הראשי תהיה 8 שנים.

2. לתקן את החלטה 4470 ולקבוע כי תקופת כהונתו של הממונה על הביטחון במערכת הביטחון תהיה 8 שנים, ולמחוק את המשרה מרשימת המשרות שאין לקבוע להן תקופת כהונה.  

3. להוסיף לרשימת המשרות בהתאם להחלטת הממשלה 4470 שלוש משרות נוספות כמפורט להלן-

1) מנהל בתי הדין הרבניים: תסווג לקדנציה הניתנת להארכה בהתאם להחלטת ממשלה מס' 4062 מיום 7.9.08 (להלן - "החלטה 4062") והחלטה 4470 על פי ההצעה הבאה: תקופת הכהונה הראשונה 4 שנים, וניתן יהא להאריכה לתקופה אחת או יותר שלא תפחת משנתיים ובלבד שבמצטבר ההארכה לא תעלה על ארבע שנים. 

2) מנהל בתי הדין השרעיים: תסווג לקדנציה הניתנת להארכה בהתאם להחלטות הממשלה 4062 ו-4470 על פי ההצעה הבאה: תקופת הכהונה הראשונה 4 שנים, וניתן יהא להאריכה לתקופה אחת או יותר שלא תפחת משנתיים ובלבד שבמצטבר ההארכה לא תעלה על ארבע שנים.

3) מנהל בתי הדין הדרוזיים: תסווג לקדנציה הניתנת להארכה בהתאם להחלטות הממשלה 4062 ו-4470 על פי ההצעה הבאה: תקופת הכהונה הראשונה 4 שנים, וניתן יהא להאריכה לתקופה אחת או יותר שלא תפחת משנתיים ובלבד שבמצטבר ההארכה לא תעלה על ארבע שנים. 

4. לתקן את החלטה 4470 ולקבוע ביחס לראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, לאחר המלים "5 שנים עם אפשרות להארכה בשנה נוספת", את המשפט "לראש הממשלה הסמכות לקצר או להאריך את תקופת הכהונה של ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים".

ו. המשך עבודת המטה

להטיל על צוות היישום שהוקם בסעיף 5א' להחלטה 4062 להוסיף ולבחון את קציבת הכהונה של משרות נוספות במינוי או אישור הממשלה הפטורות כיום ממכרז; ומשרות שלשם איושן יהא צורך לקיים הליך של ועדת איתור או לקבוע תקופת כהונה. המלצות צוות היישום תוגשנה לאישור הממשלה תוך 90 יום מיום קבלת החלטת הממשלה.

ז. ביצוע

להטיל על נציבות שירות המדינה להיערך לאיוש כל המשרות שיתפנו בעקבות החלטה זו, ולהודיע למכהנים על מועד סיום כהונתם בהתאם להחלטות הממשלה.