סמלת מעיין נעים, בת 19, ששירתה בבסיס ציוד בתל-השומר, נהרגה הבוקר בפיגוע בדרום תל-אביב. היא הייתה הבת הרביעית במשפחה, עם שני אחים ושתי אחיות נוספות. הוריה חזרו לאחרונה בתשובה.

שני סמברניו, חברת ילדות של מעיין, מתקשה להיפרד: "היא הייתה מלאך. היינו יחד כמו אחיות. למה לקחת אותה, אלוהים? איך יכולת? אנחנו מכירות ואנחנו ביחד מאז שנולדנו. יש בינינו חודשיים הבדל, היא הייתה כמו אחותי. למדנו שמונה שנים יחד, היא התגייסה יום לפניי והתלהבה מאוד לעשות צבא. תמיד הייתה מלאת שמחת חיים, לא ראיתי אותה אף פעם בוכה".

"דיברנו לפני שבועיים", נזכרת שני. "היא כעסה עליי כי לא הרגשתי טוב ולא הגעתי למסיבת יום ההולדת שלה. אני בחיים לא אסלח לעצמי שלא הלכתי למסיבה. היא הייתה כזאת בובה, כזאת מלאך. כולם קראו לה פוקהונטס".

מירב בליסה מגבעת שמואל, בת-דודתה של מעיין, סיפרה "בדרך כלל נוהגים לשבח אדם לאחר הסתלקותו. אבל אצל מעיין זה באמת היה משהו מיוחד. היא הייתה ילדה למופת, מקסימה ויפהפיה, ואם אני יכולה להצביע על תכונה בולטת אחת אצלה, זו הצניעות. מעיין היא אבידה לא רק למשפחה שלה, אלא לעם ישראל כולו. היא הצטיינה בכל דבר שעשתה, הייתה לה בגרות למופת והמון חלומות שלא יתגשמו עכשיו.

"היא חלמה ללמוד אחרי השחרור, ב-2005. בשבוע שעבר נפגשנו בברית של האחיין שלה, והיא הייתה יפה יותר מתמיד. במשפחה היו צוחקים עליה כל הזמן שהיא לא קשורה כי היא הייתה כל-כך יפה. המשפחה עצמה חזרה בתשובה לפני כמה שנים, והיא הייתה אומרת לאמא שלה שהיא דומעת כל שבת כשהיא שומעת אותה מתפללת. בכלל, הם משפחה של אנשים מאוד מאמינים ומאוד צנועים. אמא שלה מטפלת ולאבא שלה יש חנות ירקות. זה מאוד אירוני שלהורים קוראים מזל וחיים, ועכשיו אין מזל וגם אין חיים".